יום טובפסיק רישאקורונה

הוספת מים בשבת למצנן/מערפל מים

שלום וברכה! אנו נערכים לקראת עריכת 'שבת חתן', אשר בשל הנסיבות הסעודות ייערכו במרחב פתוח. היות וצפוי מזג אוויר חם, אנחנו מתכננים להצטייד במצננים ו/או מערפלי מים. בשביל זה אנחנו רוצים לדעת, האם מותר למלא מים במכשירים אלה במהלך השבת? אולי מותר רק כשהם כבויים ולא כשהם פועלים? נשמח לקבל הנחיות כדי לדעת כיצד להיערך. בכבוד רב משפחת צ. רמת גן

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה שאלה זו היא אכן אקטואלית מאד בימים אלו, כאשר עקב המצב והנחיות הבריאות בשל נגיף ה'קורונה', שעדיין משתולל בראש כל חוצות רח"ל, נערכים אירועים, שמחות, וגם מניני תפילות, במרחבים פתוחים או באוהלים עראיים ותחת קירוי כזה או אחר וכדומה, ומאחר שאין שם מזגנים ראויים לשמם משתמשים במצנני אוויר או מערפלי מים, על-מנת להפיג מעט את החום המעיק. המכשירים הללו מתחלקים בדרך-כלל לשני סוגים עיקריים, כאשר לכל אחד מן הסוגים קיימים דגמים שונים מעט זה מזה, שעשוי להיות להם השלכות הלכתיות על השימוש בהם בשבת, כפי שנפרט להלן: א. מצננים: מכשירים אלה נועדו ביסודם לצנן את האוויר הסביבתי באמצעות רוח, אך שלא כמו במאווררים רגילים, שמפזרים ומערבלים את האוויר הקיים, הם מפזרים רוח שנושבת מהמפוח ועוברת בדרכה דרך מיכל של מים או של קרח, שגורם לה בהתפזרותה לתת תחושה צוננת יותר באוויר. במכשירים שכאלו מותר להוסיף בשבת מים או קרח למגרה המיוחדת לכך, בשני תנאים: יש מכשירים שפתיחת המגרה וסגירתה כרוכות בפעולה דיגיטלית, שגם ניתן להבחין בה באמצעות שינוי בצג הדיגיטלי, ובמכשירים הללו אין להוסיף מים או קרח למגרה בזמן שהמכשיר פועל. ניתן לעשות רק כאשר המכשיר מנותק מזרם החשמל באמצעות שעון שבת המכוון מערב-שבת. יש מכשירים שקיים בהם מצוף שמכבה את המכשיר, כאשר כמות המים שבו יורדת מתחת למפלס הרצוי. במכשיר מסוג זה יש להקפיד מאד שלא להוסיף לו מים אלא רק בעודו פועל עדיין (ובמכשירים שפתיחת המגרה וסגירתה אינן כרוכות בפעולה דיגיטלית, כאמור לעיל), כך שהוספת המים רק תמנע מהמצוף לנתק אותו, והוא ימשיך לפעול מכח עצמו עוד זמן ממושך. אבל אין להוסיף לו מים לאחר שכבר כבה מחוסר מים, שכן תוספת המים היא שתפעיל אותו מחדש. גם כשהוא מנותק מזרם החשמל, יש להימנע מלהוסיף לו מים כאשר מפלס המים ירד מתחת לקו הרצוי, באופן שללא תוספת המים לא היה חוזר לפעול גם כששעון השבת יחבר אותו שוב, ויש לעשות זאת רק כאשר יש בו כמות מים מספקת להפעלה גם ללא תוספת המים. ב. מערפלי מים: לעומת המצננים מהסוג הראשון שהזכרנו, נפוצים כיום מאד מכשירים מסוג אחר, שהם מאווררים ענקיים, המכונים 'מערפלי מים', שמטרתם לפזר ברדיוס נרחב באוויר רסיסי טיפות מים, לשם יצירת לחות נעימה באוויר והפגת החום. כמובן, ששני התנאים האמורים לעיל, לגבי מצננים מהסוג הראשון, תקפים גם בנוגע להוספת מים למכשירים אלו. אך בניגוד למכשירים מהסוג הראשון, שלא נועדו לפיזור טיפות ורסיסי מים, אלא לצינון מה של הרוח המיוצרת ע"י המפוח ומתפזרת באוויר, וגם אם מתפזרים עמה רסיסי טיפות של מים אין להתייחס לכך כ'פסיק-רישא', וגם יש לדון בזה כדין 'לא ניחא ליה', הרי שהמכשירים האלו, עליהם אנו דנים כעת, נועדו בעיקר לשם פיזור וערפול של טיפות ורסיסי מים באוויר, וכשמם כן הם. בנוגע לכך היה צורך לחוש לכאורה לדברי הרמ"א (או"ח סו"ס שיט): "הרוקק ברוח בשבת והרוח מפזר הרוק חייב משום זורה". ועי' במש"כ בשו"ע הרב (שם, סכ"ט) אם האיסור הוא מה"ת או רק מדרבנן. אולם בשו"ת רעק"א (ח"א, סי כ) כבר תמה מאד על דברי הרמ"א, שהרי עיקר מלאכת זורה היא רק כעין בורר, שהוא מפריד את הפסולת מהאוכל, ולא בכל פיזור ברוח, ועוד כתב שם שיתכן כי גם הרמ"א לא אסר אלא ברוק, שנחשב לעניין זה כמו גידולי קרקע, ולא בהתזת ופיזור מים. ומתוך דבריו שם נראה כי הלכה למעשה נראה לו הדבר להיתר, ואין לחוש לזה כלל. וכבר דנו בזה עוד מגדולי הפוסקים. ועי' בברכ"י (או"ח שם, סק"ח) שהביא בשם מהריק"ש: "לא ראינו מי שחשש לזה" וכו', וכן העתיק הגרעק"א בגליון השו"ע (ע"ד הרמ"א שם), ובמש"כ האג"ט (מלאכת זורה, אות א, סק"א וסק"ד). וגם המ"ב (שם סקס"ז) העתיק כן על דברי הרמ"א: "ולא ראינו מי שחושש לזה" וכו', ובביאה"ל (שם, ד"ה מפזר) הביא מש"כ בשו"ת רעק"א, והוסיף עוד שבס' אלפי מנשה פירש בכוונת הירושלמי (שמשם מקור דברי הרמ"א) לעניין הוצאה והוא נכון. ויעויין גם בדברי המג"א (סי' תמו סק"ב, בתו"ד) לגבי לזרות לרוח חמץ שנמצא ביום-טוב, שכתב: "אבל לזרות לרוח אפשר דהוי מלאכה דאורייתא כמ"ש סס"י שי"ט", ועי' בשו"ע הרב (שם ס"ו, בהגהה) שהבין בדברי המג"א שאפי' ע"י גוי אסור בכה"ג. אמנם המ"ב (שם סק"ו) התיר לפררו ולזרוק לרוח, ועיי"ש בשעה"צ (סק"ז). לפיכך, הרוצה להקל בזאת יש לו בהחלט על מי לסמוך, על דעת הרבה מגדולי הפוסקים שלא חששו לדברי הרמ"א להלכה. למרות שאחד מהצירופים שבדבריהם הוא שאינו מתכוין לכך, וגם לא ניחא ליה בזה, דבר שאינו שייך בנדו"ד, שבוודאי הכוונה היא להתזת המים ופיזורם, וגם ניחא ליה בזה, אך למעשה נראה שעיקר יסודם בנוי על כך שאין זה בכלל מלאכת זורה של הפרדת הפסולת מן האוכל, ובפרט במים שבוודאי אינם בכלל גידולי קרקע. אמנם באמת נראה כי יש מקום למי שרוצה להחמיר בזאת, בפרט לאשכנזים, ולחוש לדעת הרמ"א, ולכן רצוי לסדר מערב-שבת שעון שבת שינתק את מערפל המים מזרם החשמל לפרקי זמן מסוימים, כאשר אין כל-כך צורך בהם, ולהקפיד להוסיף את המים רק בשעה שהמכשיר מנותק מהחשמל, ויש בו עדיין כמות מים מספקת להפעלה חוזרת גם ללא הוספת המים, כאמור לעיל. בברכה מרובה