תרופות
החייאות לחולה סופני בעת קריסת מערכות
שלום וברכה לכבוד רבני המכון ובראשם הגאון הגדול הרב הלפרין שליט"א אבינו בן השבעים וכמה מאושפז כבר כחצי שנה עם שורת מחלות סופניות. מצבו הרפואי משתנה חליפות, עולה ויורד ונע כבר זמן ממושך בין מצב קריטי למצב קשה אך יציב. אתמול נשאלנו על-ידי הצוות הרפואי המטפל לעמדתנו בכל הנוגע לביצוע החייאות במקרה של קריסת מערכות חלילה, שלדעת הרופאים עלולה להתרחש לפי מצבו בכל רגע. אבינו אינו מחוסר הכרה. אך הוא במצב אפאטי מוחלט ואינו מתקשר עם הסביבה, כך שאין לנו כל אפשרות לשמוע את דעתו. איננו יודעים מה להחליט ומה לענות לצוות המטפל, ונודה מאד לכב' הרב שליט"א אם יואיל להדריך אותנו בעניין. הקב"ה ישלם לכם כגמולכם הטוב על כל החסד והעזרה שאתם מגישים תמיד לציבור. ברוב תודות משפחת ס. ירושלים
תשובת ראש המכון:
שלום וברכה
אתם מבינים בעצמכם בוודאי כי השאלה אותה שאלתם, למרות שכיחותה היחסית, היא מן החמורות שבחמורות, שכן היא נוגעת לדיני נפשות ממש.
למעשה, על-מנת להשיב עליה באופן מדויק יש להכיר טוב יותר את הנתונים הרפואיים, וגם לאחר מכן הנתונים עשויים להשתנות לא פעם, באופן שההתייחסות ההלכתית למצב רפואי אחד אינה דומה להתייחסות למצב אחר.
אולם בכדי להדריך אתכם באופן כללי אכתוב לכם את עיקרי הדברים שעליכם לדעת באופן כללי, תוך הסתייגות כי ככל שיתאפשר לכם בשעת מעשה לשאול שאלת חכם מובהק ופוסק הלכה נודע, בהצעת הנתונים המדויקים לאותה שעה, יהיה עליכם לעשות כן:
תמיד חשוב לדעת ולזכור כי כל רגע ורגע מחיי יהודי, בכל מצב שהוא, אין ערך לחשיבותו. אם הוא במצב שבו יתכן כי הוא מסוגל עדיין לשמוע דבר שבקדושה, ובוודאי משפט של התעוררות לתשובה, אזי ללא ספק שאותו הרגע לא יסולא מפז, כמו ששנינו במשנה (אבות פ"ד מי"ז): "יפה שעה אחת של תשובה ומעשים-טובים בעולם-הזה מכל חיי העולם-הבא". אך אנו מאמינים באמונה שלמה כי גם במצבים חמורים יותר יש חשיבות עליונה לכל רגע מחייו של כל יהודי, הן בעבור נשמתו, והן לקידוש שם שמים, שכן לאחר פטירתו של כל יהודי אומרים "יתגדל ויתקדש שמיה רבא", להשלים את מה שנחסר מכבוד שמים בהעדרו מהעולם.
אסור באיסור חמור לנתק חולה מכל מכשיר החייאה, או כל מכשיר אחר שהוא כבר מחובר עליו ומחזיק אותו בחיים, עד לאחר שנקבע מותו באופן מוחלט וסופי.
כמו כן, עד לרגעיו האחרונים יש להמשיך להזין אותו בכל הדרוש לו במצבו באורח שגרתי, כמו: תזונה, נוזלים, תרופות וכיו"ב.
במקרה שהוא נזקק להחייאה נשימתית ו/או לפרוצדורות רפואיות שונות להסדרת הנשימה, יש לעשות זאת כל עוד הדבר אפשרי. במקרים קיצוניים ביותר, כאשר יש סיבות כבדות משקל להימנע מכך, חובה לשאול על כך את דעתו של פוסק הלכה מובהק.
במקרים של קריסת מערכות, כאשר לדעת הרופאים המטפלים שעותיו של החולה ספורות ממש, ניתן להימנע מהחייאה לבבית אגרסיבית, הכרוכה לעיתים בייסורים איומים של שבירת צלעות וכדומה, גם אם אולי תאריך את חייו בעוד שעות ספורות.
ושוב, אלו כללים עקרוניים בלבד, על-מנת שתדעו את אשר לפניכם באופן כללי, וכיצד לנהוג במקרים בהם לא מתאפשר לשאול שאלת חכם. אבל ככל שמתאפשר לשאול על מצב ספציפי נתון חובה לעשות כן.
בברכת רפואה שלמה לכל חולי עמך בית ישראל
הרב אברהם משה הלפרין
ראש המכון
