הטבלת בקבוקי מיץ ענבים

שלום וברכה א. לא בדקנו זאת בצורה מקצועית, מאחר שלאור האמור להלן אין לדעתנו כל צורך בבדיקה שכזו. אמנם יש אצלנו שטוענים כי עובדתית הנתונים אינם נכונים, ואולי אדרבה ההיפך הוא הנכון. שכן כל המוצרים הנמצאים במקרר זמן מה, במיוחד כאלה הנמצאים בו יחד במיקום מסויים, כמו לעניננו המשקאות שבכל סוגי הבקבוקים שבדלת המקרר, נמצאים כולם באותה רמת טמפרטורה. ההבדלים בתחושת הקור בין סוגי הבקבוקים נובעים רק מהפרשי המוליכות שבין החומרים השונים מהם הם עשויים, ומאחר שזכוכית מוליכה את חום היד טוב יותר מאשר פלסטיק למשל לכן בנגיעה ואחיזה בבקבוק זכוכית חום היד 'בורח' הלאה מהר יותר, מה שיוצר תחושה של קור, לעומת בקבוק פלסטיק שהוא מוליך חום גרוע, וממילא חום היד נשאר סביב האצבע וההרגשה היא כאילו הבקבוק יותר חם. מסיבה זו מסתבר לכאורה כי לאחר הוצאת המשקה מן המקרר הוא נשמר דווקא בבקבוק פלסטיק קר יותר מאשר בבקבוק זכוכית, שהרי כאמור הזכוכית היא מוליך חום טוב, שבמילים אחרות משמעות הדבר היא כי היא פחות מבודדת, והיא מאבדת מהר יותר את הקור, כך שהמשקה שבתוכה מתחמם יותר מהר. זו גם הסיבה שבקיץ במיוחד מופיעים על בקבוק זכוכית קר יותר 'טיפות הזעה' מאשר על בקבוק פלסטיק, כי הזכוכית היא מוליך טוב, ובשל כך הקור מורגש טוב יותר בחוץ והעיבוי הוא גבוה. יש שיפרשו מן הסתם תופעה זו כאילו בקבוק הזכוכית הוא מתקרר יותר ושומר על קור במשך זמן ממושך יותר, בעוד שהאמת היא כאמור לכאורה להיפך, כי אכן בתחילה ההרגשה החיצונית היא כאילו הוא קר יותר, אבל בסופו של דבר הוא יתחמם מהר יותר. ב. בין כך ובין כך דומנו כי אנשים לא נוהגים לשמור על מיץ ענבים בבקבוק הזכוכית המקורי בשביל לשמור על רמת קור גבוהה יותר, אלא פשוט משאירים אותו בבקבוק שנרכש על כל מעלותיו וחסרונותיו הידועים או שאינם ידועים בכדי לחסוך את הטירחה הכרוכה בהעברתו לכלי אחר.. ג. יתר על כן, הרי בעצם השארת המשקה בבקבוק גם לאחר פתיחתו כבר נתפשט הדבר להיתר גמור, ופוק חזי מאי עמא דבר, שכל עוד לא התרוקן הבקבוק משתמשים בו הכל ללא טבילה, ועל יסוד מה שכבר כתב בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קו"א, סי' ה, אות קלו) דשב ואל תעשה הוי ולא נקרא שימוש. אלא שנחלקו פוסקי הדור האחרון אם לאחר שהתרוקן מותר להשתמש בו ולחזור ולמלאותו ללא טבילה או לא, שבשו"ת אג"מ (יו"ד ח"א, סי' קכב; ויו"ד ח"ב, סי' מ וסוס"י קלז) כתב דמסתבר שא"צ טבילה משום שרק בפתיחתו ע"י הישראל נעשה כלי, ומאידך רבים הם שחולקים ע"ז (ראה: שש"כ, פ"ט הע' מד, בשם הגרשז"א; שו"ת צי"א ח"ח, סי כו, ועוד). וממילא איננו רואים שום סברא לחלק בין אם משאירים את המשקה בבקבוק מתוך שרוצים לשמור על-ידו את המשקה, וקשה לטרוח בכל פעם למזוג אותו ולערותו מיד עם פתיחתו לכלי אחר, לבין אם גם נהנים ממנו בינתיים מחמת שסבורים שהוא שומר יותר על קור המשקה. ועל-מנת לסבר את האוזן קצת יש להמשיל זאת לקופסאות שימורים, דהן אמת שלגבי קופסאות שימורים רבים יותר הסוברים שכל זמן שהם סגורים וחתומים אין עליהם שם כלי, ואינם חייבים כלל בטבילה, ורק עם פתיחתם ע"י ישראל הם נעשים ככלי (ראה: שש"כ שם, הע' מה, בשם הגרשז"א; טבילת-כלים, פ"ד סי"ג והע' כ), אבל גם את"ל שכבר חל עליהם חובת טבילה, אלא שלא הצריכו להוציא את תכולת השימורים מתוכם הן בעודם סגורים והן לאחר שנפתחו, הרי בוודאי לא נחייב לפתוח אותם ולרוקן אותם מתכולתם ו/או להטביל את הקופסאות מחמת שמשתמשים בהם לא רק להחזקת התכולה אלא גם לשמירת טריותם לאורך זמו ארוך בשל סגירתם ההרמטית. ד. למותר לציין, כי כל האמור הוא בנוגע לבקבוקי זכוכית של מיץ ענבים המיובאים מחו"ל ומיוצרים ע"י נכרים. בברכה מרובה