הטבלת מכונת 'ברד' חדשה

שלום וברכה מאחר שגוף הקירור העשוי ממתכת הוא מעיקר שימוש הכלי לא ניתן להקל בו בחיוב הטבילה בשל גודל המתכת הזו וכדו', ועפ"י מה שכתב הרמ"א (יו"ד, סי' קכ ס"ז): "ודווקא שעיקר הכלי הוא של מתכות אבל אם עיקר הכלי הוא של עץ, רק שמעט ברזל קבוע בו, הואיל ואפשר להשתמש בו בלא הברזל אין צריך טבילה", ופשוט הדבר שבנדון-דנן זה יש להתייחס למכונה זה ככלי שאי-אפשר להשתמש בו ללא המתכת, שכן כל ייעודה ותפקידה של המכונה הוא לספק מי קרח קרים. מאידך, יש לדון לקולא מצד הסברא שמכשיר חשמלי שכל תשמישו הוא בחיבור לחשמל דינו ככלי שתשמישו במחובר לקרקע, שאף שיש מגדולי המשיבים בדור הקודם שסמכו על כך כדי לפטור מכשירי חשמל מטבילה, אבל למעשה התקבל הדבר להחמיר בזה. נוסף על כך, אם המכונה אכן עומדת להשכרה לאירועים, כפי שניתן להבין מתוך השאלה, הרי יש לצרף גם את דעת הפר"ח (שם סקכ"ב) שהשואל כלים מישראל חנווני לצורך סעודה יכול להשתמש בהם דרך עראי ללא טבילה, ודלא כהט"ז (שם סק"י) והש"ך (שם סקט"ז) שחששו לסברת האו"ה להצריכם טבילה בלא ברכה, ולא זו בלבד, אלא שגם החנווני עצמו שקנה הכלים מעכו"ם לצורך סחורה או שאלה יכול להשתמש בהם דרך עראי ללא טבילה. וכך העלה להלכה הערוך-השולחן (שם סמ"ה): "וכן המנהג הפשוט בכל תפוצות ישראל, שלסעודות גדולות לוקחין כלי זכוכית וכלי ברזל ככפות ומזלגות וסכינים במחיר מעט בדרך שאלה ואחר-כך מחזירין להחנוונים, ולא שמענו מעולם שיטבילו אותם, ויש מפקפקין בזה, אבל באמת אין כאן פקפוק כלל, דכן הוא עיקר לדינא". ועי' גם בדרכ"ת (שם סק"ע) שנתפשט המנהג בכל העולם לשתות בתחנות הרכבת בכוסות של חנויות לממכר משקאות גם אם הם של יהודים שמסתמא לא הטבילו אותם, וכן יהודים מוכרים צלוחיות ובקבוקי מים מינרליים לרוב, ולא עלה על דעת שום רב להורות להם לטובלם קודם לכן, והטעם הוא שאצל הסוחרים ומוכרי המשקאות אין זה כלי שתיה אלא כלי סחורה אפי' אם הם עצמם גם שותים מהם לפרקים דרך עראי, ואילו אצל רוכשי המשקאות הכלים הם רק בתורת שאלה בלבד. עוד יש צד קולא על-פי חידושו של הערוך-השולחן (שם סל"ט) שכתב לפטור מטבילה כלים גדולים שלא מטלטלים אותם ממקום למקום, במטבח עצמו או לשולחן האוכל וכיו"ב, אלא משתמשים בהם כדי למזוג מהם לכלים קטנים יותר, וז"ל: "ודע, דלא ראינו מעולם שיטבילו היורות של ברזל או של נחושת הקבועים בהתנורים שמחממין בהם הרבה חמין, ואין לומר מטעם דמחוברים לתנור והתנור מחובר לקרקע ודינם כקרקע ולא ככלי... ומ"מ י"ל דמ"מ אינם בכלל כלי סעודה, דכלי סעודה לא מקרי אלא כשמטלטלין אותם ממקום למקום, עוד אפשר לומר דכל כלי שהיא גדולה יותר מדאי והיא עשויה שממנו ישפכו לכלים קטנים ג"כ אינה נקראת כלי סעודה, והיא כלי אוצר ולא כלי סעודה, ולכן לא ראינו מעולם שיטבילו חביות גדולות של מתכות האצורים בהם מים או שארי משקין, דכיון שהיא גדולה יותר מדאי אינה נקראת כלי סעודה, דכלי סעודה הוי מה שמשמשין בהם אצל התנור ובבית המבשלות ובשולחן האכילה, ולא הכלים גדולים שלהם מיוחד מקום בפני עצמו" וכו'. אמנם אע"פ שיש כמה סברות להקל מחוסר ברירה באופן זה, כאשר המכונה עומדת להשכרה, ומי שרוצה יש לו בהחלט על מה לסמוך, בכל זאת למעשה מן הראוי לכתחילה להחמיר בזה, ומאחר שבפועל לא ניתן להטביל את המכונה, אזי יש להשתדל לפרק את המכונה בפירוק יסודי המבטל את אפשרות השימוש בה ודורש מעשה אומן להרכבה חוזרת, כך שלאחר הרכבתה מחדש על-ידי אומן ישראל תיחשב המכונה כאילו גמר מלאכתה בידי ישראל ותיפטר לגמרי מחובת טבילה. בברכה מרובה