הטבלת מתקני מים קרים או חמים מוסדיים

שלום וברכה נשיב בקצרה ובנקודתיות: א. המיני-ברים המשרדיים והביתיים מיוצרים כולם בחו"ל, בעוד שמבין מכשירי המים הקרים והחמים המוסדיים יש כאלה המיוצרים בארץ ע"י יהודים וכדאי לברר זאת תחילה. ב. למרות שהמכשירים המיוצרים ומיובאים מחו"ל צריכים טבילה לכאורה, יש כמה סיבות שניתן לדון להקל בהם יותר מאשר במכשירים חשמליים אחרים. ובעיקר בשל הצורך לחברם לרשת המים, מלבד החיבור לרשת החשמל, כאשר ללא חיבור זה אין כל אפשרות שימוש בכלי, הן מצד ש'תשמישו עם הקרקע' והן מצד שיתכן כי עצם החיבור של הטכנאי לרשת המים נחשבת כגמר מלאכה בידי ישראל. ג. הדרך המהודרת ביותר היא להזמין איש מקצוע טכנאי יהודי, שיפרק את המכשיר באופן שלא יהיה ראוי לכל שימוש, ואם אפשר שגם לא יוכל להחזיק בתוכו מים, ולאחר מכן ירכיב אותו שוב בדרך 'מעשה אומן', כך שייחשב בוודאי כגמר מלאכתו ע"י ישראל שפטור מטבילה. ד. הפתרון להקנות את המכשיר לגוי הוא פתרון המובא בשו"ע בשני מקומות לגבי תרחישים מסויימים, אך למעשה לעשות כן לתקופה ממושכת ולזמן ארוך אין זה מוסכם על גדולי הפוסקים. מצו"ב: 1. הבטאון החודשי של המכון לחודש כסלו תש"פ, שם התפרסם מאמר מורחב ומקיף על מכלול הבעיות הכרוכות בשימוש במיני-ברים, לצד הפתרונות המהודרים במיני-ברים שבאישורנו ההלכתי, עם התייחסות ישירה גם לנושא חיוב הטבילה. 2. הבטאון החודשי של המכון לחודש שבט האחרון, שם בעמ' 18 התפרסמה תשובה הלכתית על האפשרות שהזכרתם לגבי הקנאה לנכרי של מכשיר חשמלי החייב בטבילה. בברכה מרובה