היערכות להשקיית גינות נוי בשמיטה

שלום וברכה אין לנו כל המלצה וגם לא ידוע לנו על מכשור מיוחד לצורך זה. כן נוכל להמליץ למי שיכול, ובפרט למי שיש לו או שהוא אחראי על שטחי גינות נוי גדולות, וכבר יש לו את התשתית המתאימה לכך, כי כדאי וראוי להכין מערכת השקיה ממוחשבת מערב שנת השמיטה למשך כל השנה, שתפעל אוטומטית לפי הצורך, בהתאמה עונתית מראש, ככל שניתן, לעונות השנה המתחלפות, או באם אפשר באמצעות חיישנים מיוחדים, שיזהו את מידת היובש באדמה, ויפעילו בהתאם לכך את כמות ההשקיות, משך אורכן ועוצמתן, לפי הצורך, כך שלא יהיה צורך כלל במשך שנת השמיטה להשקות או להפעיל מערכת השקיה. אמנם כבר דנו ונחלקו הדעות בין פוסקי הדור האחרון אם השקיה באופן זה מותרת לכתחילה, מאחר שלא נעשה כל מעשה השקיה של האדם בשנת השביעית עצמה, או שלמעשה לא שבתה הארץ בשמיטה, ובעליה לא קיים את חובתו ומצוותו שתשבות ממלאכה. וגם ראש המכון המנוח, הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל, האריך בכך בתשובה הלכתית נרחבת שנכתבה על-ידו בחודש סיוון תש"ס, עם פרוס שנת השמיטה תשס"א (לפני שלוש שמיטות). מסקנתו ההלכתית היא כי מאחר שמדובר בהשקיה, דקיי"ל שאיסורה בשביעית היא מדרבנן, ניתן להקל בזה בכל אופן שעיקר ההשקיה היא אכן לצורך 'אוקמי ואצולי אילנא', כלומר לצורך הצלת הצמחים ומניעתם מלנבול, ולא לצורך 'אברויי אילנא', כלומר שלא לצורך השבחתם וכיו"ב, שבאופן זה יהיה אפשר לסמוך על כך כדי שלא יהיה צורך לדקדק בכל השקיה והשקיה בפני עצמה אם היא אכן אך ורק 'לאוקמי ולאצולי אילנא', ולהתאים את כמות ההשקיה, עוצמתה, טווח הממטרות, בדיוק רב, למטרה זו בלבד. אלא שהוא סייג את מסקנתו בכמה הגבלות: 1) שההכנה הממוחשבת לפי זמנים ועונות, או קביעת רמת היובש בחיישנים המיוחדים, תיעשה אכן מראש בהערכה של 'אוקמי ואצולי אילנא', ברמה המתבקשת בהתאם לכך, ולא מעבר לזה. 2) במידה והגינות שייכות למספר שכנים ודיירים, שהדבר ייעשה בהסכמת כולם. 3) שכולם ידעו כי מדובר במערכת מתוכננת מערב שביעית, וראוי לציין זאת גם בשילוט ברור. 4) יש מעלה הלכתית שהמערכת האמורה תתחיל לפעול כבר במתכונת זו עוד לפני שנת השביעית ולא רק בשמיטה עצמה. בברכה מרובה