הכשרת דלת של תנור בשרי שהרכיבוה על תנור חלבי

שלום וברכה ראשית, אנו מתנצלים על האיחור בתשובה עקב עומס העבודה הבלתי פוסק והחג שהיה בינתיים. אנו מתייחסים בדרך-כלל להפעלת התנור במידת החום המקסימלית למשך זמן ממושך, כחצי שעה, כהכשרה ב'ליבון קל' שמועילה במקום הגעלה. ניתן לסמוך על הכשרה זו גם לגבי דלת הזכוכית, שכן לדעת מרן המחבר בשו"ע (או"ח, סי' תנא סכ"ו; יו"ד, סי' קלה ס"ח) כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ואינם צריכים הכשר אפי' מחמץ לפסח, ואילו לדעת הרמ"א (או"ח שם) יש להחמיר מחמץ לפסח שאפי' הגעלה אינה מועילה להם, ומן הטעם המובא בדברי הט"ז (שם סק"ל) דס"ל דכלי זכוכית ככלי חרס הוא, אמנם לגבי שאר איסורים (מלבד מחמץ לפסח) מצינו בדברי גדולי הפוסקים (כנה"ג, יו"ד סי' קכא, בהגה"ט סקכ"ה; פמ"ג, או"ח סי' תנ"א, במשב"ז סקל"א; שד"ח, אס"ד, מע' ה, אות כט; דרכ"ת, יו"ד שם סק"ב) שיש הסוברים שגם לדעת הרמ"א כלי זכוכית אינם בולעים, ויש הסומכים על כך, ובפרט בנדו"ד שהדלת בלועה מבליעות של אדים ונתזים של מאכלי ותבשילי בשר בלבד, שדינן כ'היתירא בלע', שבוודאי יש לסמוך על כך ע"י הגעלה, דאפי' לגבי הכשרת כלי זכוכית מחמץ לפסח נתבאר בדברי המג"א (סי' תנא סקמ"ט) דבדיעבד מהני הגעלה, ועוד מצינו בדברי הפוסקים (עי' מ"ב שם, ס"ק קנה וקנו) קולות נוספות בכלי זכוכית ע"י הגעלה עיי"ש. נוסף על כך, כבר הזכרנו לא פעם בהקשרים אחרים עוד שתי סברות נוספות להקל בכך גם לדעת הרמ"א במקום הצורך, כאשר אין אפשרות אחרת, אפילו בפסח: א) שכן מדובר בזכוכית חסומה, שהיא חסינת אש ועמידה בחום, כאשר תכונה זו מוסיפה בוודאי בדין שיעי של כלי זכוכית, שמטעם זה סבר המחבר בשו"ע שאינם בולעים ואינם צריכים הכשר כלל, וכמש"כ המ"ב (שם, ס"ק קנג) לפי שחלקים וקשים הם, וא"כ ככל שהם קשים וחסינים יותר הם דומים פחות לכלי חרס שסופחים אליהם בליעות, וכלשון הגמ' (פסחים דף ל:): "חזינא להו דמידייתי", וכבר דנו גדולי הפוסקים בדור האחרון בסברות דומות לזה בנוגע להגעלת פיירקס ודורלקס. ב) כל דברי המחבר בשו"ע והרמ"א ונושאי כליהם מיירי בכלי זכוכית שמשתמשים בהם בעצמם ובתוכם, כגון כוסות זכוכית או סירי זכוכית וכיו"ב, משא"כ בנדו"ד שאנו דנים כאמור רק על בליעות של אדים ונתזים, שאין לנו ראיה ברורה דגם בכה"ג החמיר הרמ"א שלא מועיל לזה הגעלה. כך שלמעשה אין כל צורך בהגעלה נוספת, אך אם אתם בכל זאת מחליטים להחמיר על עצמכם לרווחא דמילתא גם להגעיל ברותחים את הזכוכיות, עדיף כבר שתעשו זאת שלוש פעמים זו אחר זו, על-מנת לצרף גם את דעת בעל העיטור, שהובאה בדברי הטור (יו"ד, סי' קכא) כי כלי חרס שאינו בן יומו ניתן להכשירו ע"י הגעלה ג' פעמים. ועי' בשע"ת (סי תנא סוסק"א) שבצירוף עוד סברות לקולא סמך על הגעלה ברותחין ג' פעמים לכלי פורצליין. ועד"ז פסק למעשה גם בשו"ת אג"מ (יו"ד ח"ב, סי' מו) לגבי שאלה דומה. וכבר נזכר כן בשו"ע (יו"ד, סי' קיג סט"ז) לגבי בישולי נכרים, שאף לדברי המצריכים הכשר אם הוא כלי חרס מגעילו שלוש פעמים ודיו מפני שאין לאיסור זה עיקר בדאורייתא. וע"ע בשע"ת (סי' שיח סק"ב) לגבי מי שבישל ע"י נכרי בשבת לצורך חולה, דבעניין הכלים רגילין להורות הכשר לכלי חרס ע"י הגעלה ג' פעמים. וגם לגבי כלי זכוכית בשאר איסורים נזכר בדברי המשיבים של הדורות האחרונים כי בהגעלה ג' פעמים בוודאי ניתן להקל גם לדעת הרמ"א שאנו מחמירים בהם לגבי פסח ככלי חרס. בברכה מרובה