הכשרת השיש וכיסויו לפסח

שלום וברכה למעכ"ת שליט"א נשתדל להשיב על שאלותיכם על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון: למרות שאכן כך נוהגים בכל תפוצות ישראל מקדמת דנא, להכשיר את משטחי השיש במטבח לקראת הפסח באמצעות עירוי רותחין מכלי ראשון, על יסוד מה שנפסק בשו"ע (או"ח, סי' תנא ס"כ): "השולחנות והתיבות שמצניעים בהם אוכלין כל השנה, רגילים לערות עליהם רותחין, לפי שלפעמים נשפך מרק מן הקדירות לתוכן", בכל זאת דרך ההכשרה הזו למשטחי שיש אינה מושלמת לגמרי, מכמה סיבות שכבר עמדנו עליהן לא מכבר בתשובה הלכתית שהתפרסמה בבטאון החודשי של המכון 'אספקלריה' לחודש טבת האחרון (המצו"ב), עמודים 20-23, בנוגע להכשרת משטחי שיש שיתכן כי השתמשו בהם למאכלות אסורות. נזכיר כאן רק בקצרה את הנקודות שהוזכרו שם, ואולי גם נוסיף עליהן נופך: יש מקום לחוש לבליעות שנבלעו מסירים רותחים שהוסרו מעל האש שבכיריים והונחו מיד על השיש, כאשר היתה קצת לחות ורטיבות בינם לבין השיש, ולא רק לגלישות וכדומה שנשפכו עליו מכלי ראשון. יש מקום לחוש לדבר גוש, כמו חתיכת פשטידה חמה וכדומה, שהונחה או נפלה על משטח השיש, אשר לדעת הרבה מן הראשונים וגדולי הפוסקים דבר גוש חם דינו לעולם ככלי-ראשון גם אם הונח בכלי-שני, וממילא יש צורך להגעיל את השיש ברותחין בתוך כלי-ראשון, ולא להסתפק בעירוי רותחין עליו מכלי-ראשון. חשש נוסף שיש בעירוי מים רותחים מתוך קומקום על משטח של שיש הוא שהמים פוגעים בנקודה אחת בלבד, וממנה הם נוזלים מיד ומתפשטים על פני המשטח, כאשר תוך כדי כך הם כבר מתקררים כתוצאה מהמפגש עם השיש הקר, ומעתה דינם כבר כמים שבכלי-שני ולא כעירוי מכלי-ראשון. ועי' במש"כ הח"י (סי' תנא סקל"ד וסי' תנב סקי"ד). בדרך-כלל משתמשים לעירוי על השיש מקומקום חשמלי, כמו שכתבתם בשאלתכם, אבל אם השתמשו במטבח בכל ימות השנה בכיריים של גז, יש מקום להחמיר לבצע את ההכשרה באמצעות עירוי מקומקום או מכלי אחר של מים רותחים שהתחממו על כיריים של גז באש ממש, שכן למרות שלגבי מלאכת שבת אנו מחמירים להתייחס לגוף חימום לוהט, שדינו כ'גחלת של מתכת', כאל אש ממש, על-פי דעת הרמב"ם (פי"ב מהל' שבת ה"א) שחייבים עליה משום מבעיר, והו"ד במג"א (סי' שיח סק"י), אבל אין זה מוסכם לכל הדיעות, שהרי הראב"ד (שם) השיג עליו שהמחמם את המתכת יהיה חייב משום מבשל ולא משום מבעיר, וגם המג"א (שם) הקשה מדברי הרמב"ם עצמו שכתב (שם, פ"ט ה"ו) שהמחמם את המתכת עד שתיעשה גחלת הר"ז תולדת מבשל, והניח בוצ"ע, יעויי"ש בדבריו. וע"ע במרכה"מ (שם, פי"ב) ובשו"ת אבנ"ז (חאו"ח, סי' רכט, אותיות ו-ח) שגם הרמב"ם לא חייב משום מבעיר רק אם נתכוין לצרף, ועפי"ז העלה בקונ' 'גרם המעלות' (להגרי"י טראנק מקוטנא, הנספח לס' 'חסדי-אבות', אותיות קעד-קעה) שאין לאסור הדלקת מה"ת משום מבעיר. וממילא לעניין הכשר כלים יש לנו להחמיר לכאורה לאידך גיסא, שאולי גם גוף חימום לוהט אין דינו כאש, והמים שהוחמו על-ידו אין דינם כתולדות האור, דקיי"ל שא"א להכשיר בהם כלים שבלעו מתולדות האור, וכמש"נ בשו"ע (או"ח, סי תנט ס"ה): "אין מגעילין בחמי טבריה אפילו כלים שדינם ככלי שני, מפני שאינה כתולדת האור, וכבולעו כך פולטו, מה בולעו על-ידי תולדות האור אף פולטו על-ידי תולדות האור". והנה לגבי הכשרה לפסח מצינו בדברי הפוסקים שהחמירו בזה על יסוד דעת המהר"י ווייל (סי' קצג), וכפי שהביאו לדינא הח"י (סי תנא ס"ק נה) והשו"ע הרב (שם סנ"ח) והמ"ב (שם ס"ק קיד) כי בשל חשש דבר גוש אין להסתפק בעירוי מים רותחים מכלי-ראשון, אלא יש להכשיר את המשטח באמצעות העברת אבן או ברזל מלובנים באש שירתיחו את המים שמערים עליו או לערות מתחילה את המים עליהם. ועי' גם בדברי הרמ"א (שם ס"ו) שהזכיר דרך הגעלה זו לקערות גדולות שיש לחוש שהשתמשו בהן בכלי-ראשון וא"א להגעילן בתוך כלי ראשון, ובמה שכתבו בשו"ע הרב (שם סכ"ז) ובמ"ב (שם סקנ"א וסקנ"ג). יש שרוצים להקל בעירוי מתוך קומקום חשמלי המחובר לחשמל וגוף החימום שלו פעיל בעת העירוי, שהמים הנשפכים מתוכו דינם כמים שהורתחו באמצעות העברת אבן או ברזל מלובנים באש. אלא שגם לפי סברא זו עדיין לא הועלנו כלום לחששות שהזכרנו בסעיף 3 (שחלק מהמים פוגעים במים שהתפזרו והתקררו כבר) ובסעיף 4 (שיש לחוש כי הכשרה בקומקום חשמלי אינה מספקת למשטחי שיש שבלעו מתולדות האור). אולם אם ינהגו אכן להכשיר באמצעות העברת אבן או ברזל מלובנים באש, או לחילופין משהו כמו מגהץ פחמים, ניתן לסמוך על כך שכל המים שנשפכו כל המשטח חוזרים ורותחים שוב, וניתן לעשות כן גם בעירוי מקומקום חשמלי על שיש שבלע מתבשילים שהתבשלו באור על כיריים של גז, שכן בדרך זו המים רותחים שוב מכח האור, וניתן להכשיר בהם בליעות של תולדות האור. לפיכך ההכשרה הנכונה היא אכן בדרך זו, לתפוס בצבת או במלקחיים לבנת אבן או גוש ברזל וללבנם היטב באש, ומיד לאחר עירוי המים הרותחים מן הקומקום להעביר את האבן או את הברזל עליהם, באופן שיחזרו לרתוח על-פני השיש, או שמלכתחילה מניחים אותם בעודם מלובנים ומערים את המים עליהם. יש שמבצעים פעולה זאת באמצעות מגהץ פחמים, שהיה נפוץ בעבר, אשר מעבירים אותו כאמור על המים הרותחים שעירו על השיש כדי להרתיחם. בכל מקרה, גם אם משתמשים בקומקום חשמלי (אפילו באמצעות אבן או ברזל מלובנים וכיוצא בזה) עדיין ראוי להקפיד, ככל האפשר, לחבר אותו לכבל חשמלי מאריך, כך שניתן יהיה להמשיך ללחוץ על מתג ההפעלה ללא הפסקה ולערות ממנו על המשטח בעוד המים ממשיכים לרתוח, ולהשתדל עד כמה שאפשר לעבור עם המים הרותחים במהירות על פני כל המשטח, ולא לאפשר להם להתפשט מעצמם לאחר שהם מתקררים קצת, על-מנת לקבל את תוצאות ההגעלה הטובות ביותר מכל הכיוונים. אלא שבפועל מעטים הם הנוהגים כן, וגם אותם שעושים זאת באמצעות אבן או ברזל מלובנים לא תמיד מבצעים זאת באופן מושלם, אם מחוסר ידיעה ואם מתוך חשש לעמידות השיש, כאשר בשל החשש לעמידות השיש גם מתוך אותם המסתפקים בעירוי רותחים על המשטח יש שאינם מבצעים זאת תמיד נכונה. זו הסיבה העיקרית שגם הנוהגים להכשיר את משטחי השיש באמצעות עירוי של מים רותחים מקומקום חשמלי אין להם לסמוך על כך, ועליהם גם לכסות את המשטחים בפסח. באופן עקרוני מי שמכסה את משטחי השיש בפסח אין לו צורך להכשיר אותם קודם לכן בעירוי מקומקום חשמלי, מה גם שלא ברור כלל עד כמה מועילה הכשרה שכזו, כאמור לעיל. אלא שחוששים שמא יקרע הכיסוי במהלך ימי החג, באופן כזה או אחר, וכן שמא תיווצר לחות ורטיבות בין הכיסוי למשטח, דבר מצוי מאד כידוע, אשר בסיטואציות מסוימות עלולה אולי להעביר טעם מהמשטח אל הכיסוי וממנו אל הסירים החמים המונחים עליו, ולכן רבים נוהגים קודם כיסוי משטחי השיש להכשיר תחילה בעירוי של רותחין, כל אחד כמנהגו, כאמור לעיל. ניתן לכסות את משטחי השיש בכל סוגי הכיסויים הקיימים, כמו: נייר אלומיניום עבה, פי.וי.סי. pvc, או טפט. אנו מעניקים אישור לדגמי טפט, לאחר שבדקנו את מרכיביהם, עוביים, חוזקם ועמידותם. המעלה המיוחדת שבכיסוי בטפט הוא שבאמצעותו המשטחים אכן מכוסים היטב ואטומים מכל צד, וגם נותרים יבשים במהלך כל ימות הפסח. יחד עם זאת אנו מוסיפים באישור ההלכתי כי "לתוספת הידור, ראוי להניח על כיסוי הטפט משטחי פי.וי.סי. או משטחים אחרים ממתכת או פלסטיק, על-מנת להניח עליהם את הסירים והתבניות החמים". בברכת פסח כשר ושמח לכם ולכל בית ישראל