הכשרת והטבלת מדחום דיגיטלי לבדיקת מאכלים

שלום וברכה לגבי הכשרת המדחום, כלומר: השפוד שלו, דינו ככל דיני הכשרת כלים במקרה שבו יש צורך להכשיר אותו. ככל שמדובר במדחום שכזה שהיה בשימוש במאפים או מאכלים ותבשילים יבשים אחרים של מאכלות אסורות ובלע מהם ללא כל רוטב, ורוצים עתה להשתמש בו, או שרוצים להשתמש בפסח במדחום שכזה שהשתמשו בו בחמץ - יש להכשירו תחילה בליבון חמור. אך אם הוא היה בשימוש בתבשילים או מאכלים לחים ולא יבשים די לו בהגעלה או בליבון קל. אם כוונתך להכשרתו בעודו חדש, מצד החומרא להכשרת כלים חדשים בשל החשש שאולי בלעו משומנים מן החי בתהליך הליטוש וההברקה, הרי לעניין זה בוודאי מספיק להכניס בזהירות את השפוד למים רותחים, עד המקום שבו עשויים לתחוב אותו בעת השימוש בו, או לחילופין להעביר אותו בזהירות על להבת הכיריים כ'ליבון קל'. הסברה הפשוטה נותנת לכאורה שהוא צריך טבילה, מאחר שהוא משמש את האוכל עצמו, למרות שאולי יש מקום לחלק ולומר שכל שימושו הוא אך ורק לבדיקת מידת חומו של האוכל, ולמעשה אינו משמש ומשרת את האוכל בעצמו, למטרת הבישול, ההכנה לבישול או זירוז הבישול והשבחתו, שמירה על האוכל והחזקתו וכל כיו"ב, אלא רק למטרה עקיפה גרידא של קבלת מידע על מצב האוכל. ועי' בדברי הפמ"ג (או"ח, סי תנא, במשב"ז סק"ו, בתו"ד) שכתב לגבי חיוב טבילה: "וריי"ב אייזן [מגרדת] שקונה ישראל מעכו"ם בלעכין [ריקועי פח] ומנקבן, וכלי מידות באופן זה, צ"ע", שנראה מדבריו לכאורה דפשיטא ליה שכלי מידות (כלומר: כלי מדידה) של מאכלים חייב בטבילה, ולא נסתפק אלא באופן שהישראל השלים אותו דומיא דמגרדת. ואולי שאני התם דמיירי בכלי מדידה שיש לו בית קיבול ובשעת הצורך ניתן להשתמש בו גם לשתייה וכיו"ב. בפועל, יתכן כי לא ניתן להטביל אותו כדת וכדין בשל החשש לחלקו הדיגיטלי שהוא חלק אינטגרלי ממנו, וגם קשה מאד למצוא את הדרך לפרק אותו פירוק משמעותי ולהרכיבו שוב ב'מעשה אומן' על-ידי יהודי, באופן שיהיה נחשב כ'גמר מלאכה בידי ישראל'. לפיכך מי שחושש לטבול אותו עם המדחום הדיגיטלי שמא יגרם לו נזק, יכול במקרה זה לסמוך - בצירוף עם הסברא הנזכרת לעיל כי יתכן שאולי אינו חייב כלל בטבילה - על העצה המובאת בדברי הפוסקים (על יסוד מש"נ בשו"ע או"ח סי' שכג ס"ז ויו"ד סי' קכ סט"ז לגבי שימוש בשבת בכלים חדשים הטעונים טבילה, ובדברי הרמ"א ביו"ד שם לגבי מקום שאין שם מקווה) שיתננו לנכרי במתנה ויחזור וישאלנו ממנו. דאע"ג שהט"ז (או"ח שם סק"ו; יו"ד שם סקי"ח) מצדד דהאי תיקונא אינו אלא לפי שעה ולא לזמן מרובה, מ"מ בהעדר אפשרות אחרת, ובצירוף הסברא הנזכרת, ניתן לסמוך ע"ד החולקים (עי' כנה"ג יו"ד שם, בהגהב"י סקס"ב). בברכה מרובה