פסחתנורתנור פירוליטי

הכשרת כלים בתנורי פירוליטי וכלים מצופים זכוכית

לכבוד הרב שליט"א ברצוני לשאול לגבי תנור פירוליטי שמגיע לחום הנדרש לליבון: האם מועיל ללבן כך גם את התבניות שבלעו איסור? האם מועיל לשים שיפודים שבלעו איסור בתוך התנור כדי שיתלבנו? וכמה זמן צריך שהתנור יעבוד על החום הכי גבוה כדי ללבן את התבניות והשיפודים? ומה הדין לגבי כלי פורצלן או חרס המצופים זכוכית (גלזורה) מכל הצדדים? האם לדעת הספרדים הכלי הזה בולע טעם אע"פ שיש עליו שכבה של זכוכית שאינה בולעת או שאנו אומרים שאף שכבת הזכוכית הדקה מונעת בליעה ודין הכלי הזה כדין כלי זכוכית? בברכה. הרב אלדד דוידי ראש "מכון טהרה" ומחבר סדרת הספרים "פאר ההלכה"

תשובת רבני המכון:

שלום רב לאוהבי תורתך לגבי תנורי פירוליטי - ראשית, עליכם לדעת כי לא כל תנור פירוליטי מגיע אכן בוודאות לרמת חום שניתן לקבוע עליה ללא ספק שהיא בדרגת ליבון חמור, הנצרכת להכשרת כלי איסור שבלעו ישירות מן האור שלא באמצעות רוטב, וכן מחמץ לפסח, לאור מה שאנו נוקטים להלכה שחמץ דינו כ'איסורא בלע', וכמש"נ בשו"ע (או"ח, סי' תנא ס"ד) בדברי המחבר והרמ"א, וכמו שכתבו הט"ז (שם סק"ח) והמג"א (שם סקי"א) יעויי"ש בדבריהם. אנחנו מאשרים את ההכשרה לפסח לתנורי פירוליטי אך ורק בדגמים שנבדקו על-ידינו בדיקה יסודית וקפדנית ונמצאו עומדים בקריטריונים ובדרישות ההלכתיות המהודרות שלנו, ולא שום דגם אחר שלא בדקנו, או שאכן בדקנו אותו ולא הסכמנו לאשר אותו, גם אם אומרים שהוא דומה לזה, או שמפרסמים על טמפרטורת חום מסוימת אליו הוא יכול להגיע, שאין לנו שום אחריות עליו, ומניסיוננו רב השנים לא ניתן לסמוך כלל בדברים אלו לא על המוכרים ולא על היבואנים והמשווקים. מצו"ב הבטאון החודשי של המכון לחודש ניסן תשע"ט, שם במאמר 'על משמר הפסח' מופיע הסבר נרחב על הקריטריונים המחמירים והמהודרים שלנו לאישור תנורי פירוליטי להכשרה לפסח ועל ההנחיות המיוחדות לביצוע ההכשרה למהדרין, וכן רשימה עדכנית של כל תנורי האפייה המאושרים על-ידינו, הכוללת גם את רשימת דגמי תנורי הפירוליטי המאושרים להכשרה לפסח, בהתאם להנחיות שבאישור ההלכתי לכל תנור. ומעתה, התשובות לשאלותיך בדבר ההכשרה בתנור פירוליטי: בתנורי הפירוליטי שאושרו על-ידינו להכשרה לפסח - אכן כן, בהתאם להוראות ההכשרה. כנ"ל. אין שום צורך לקבוע זמן, שכן מדובר בהפעלה על תוכנית הניקוי הפירוליטית הממושכת, שבמהלכה ננעל התנור ולא ניתן לפתוח אותו עד לסיום כל התהליך. לגבי כלי פורצלן או כלי חרס המצופים זכוכית - מפורשים הדברים בדברי מרן המחבר בשו"ע (או"ח, סי' תנא סכ"ג): "כלי חרס המצופין בהיתוך זכוכית דינם ככלי חרס", וכמו שנתבאר במ"ב (שם ס"ק קלז): "ואף דכתב המחבר בסכ"ו דכלי זכוכית אינו בולע כלל, הכא כיון דמחופה על החרס ונצרף עמו בכבשן בלע טפי".וביתר הרחבה קצת נתפרש בשו"ע הרב (שם סעיף סט): "כלי חרס המצופים מתוכם [כוונתו שחלקם הפנימי של הכלים, משם הם בולעים, מצופים בזכוכית על החרס] בהיתוך זכוכית שקורין (גיגלייזר"ט) אין דינם ככלי זכוכית, שיש שמכשירין אותם בלא הגעלה לפי שאינם בולעים כלום, אלא הרי הם ככלי חרס, שאפילו הגעלה אינה מועילה להם אם נשתמש בהן חמץ בחמין, דכיון שהזכוכית הוא מחופה על החרס ונצרף עמו בכבשן הרי הוא בולע כמותו". וה"ה נמי לכלי פורצלן מצופים זכוכית, מאחר שאנו נוקטים שדינם של כלי פורצלן ככלי חרס, כמש"כ בשו"ת הרדב"ז (ח"ג, סי' תא), וכן העלה הרחיד"א (מחב"ר, סי' תנא סק"י) דכבר נתפשט המנהג במקומותינו לשווינהו לכלי הפרפורי כמאני דפחרי 'ונחשבו לנבלי חרס' עיי"ש. וע"ע לגבי דין כלים מצופים, בשו"ת חת"ס (חיו"ד, סי' קיג), ובשד"ח (חלק דברי חכמים, סי' צג, ובאס"ד, אות ה"א, מע' הגעלת כלים, סי' כא) ובדרכ"ת (סי' קכא סק"כ) ואכמ"ל יותר. בברכת התורה