הכשרת משטח קונצ׳טו

שלום וברכה בעקרון, גם אנו מתייחסים למשטחים כגון אלו ככלי אבן שמועילה להם הכשרה. אכן על-מנת לצאת מכל חשש רחוק ביותר שמא דינו של המשטח (או של אחד ממרכיביו) הוא ככלי חרס, מן הראוי לכתחילה להכשיר זאת על-ידי עירוי שלוש פעמים [כפי שמובא בדברי הפוסקים שניתן לסמוך בשעת-הדחק, בצירופים נוספים, על דעת בעל-העיטור שהגעלה של שלוש פעמים מועילה גם לכלי חרס, ועי' בשע"ת (סי' תנא סוסק"א) שסמך ע"ד בעל העיטור בצירוף סברות נוספות, ועל סמך זה פסק כן גם בשו"ת אגרות-משה (יו"ד ח"ב, סי' מו) במקרה דומה], כאשר בין כל עירוי ועירוי יש לייבש היטב את המשטח. מה גם, דקיי"ל דתתאה גבר, ומאחר שהמשטח התחתון הוא קר אינו בולע אלא רק כדי קליפה, ונתבאר בדברי המג"א (סי' תסז סקל"ג, והו"ד בפמ"ג בכ"מ) דבדיעבד שרי בלא קליפה, וגם הש"ך (יו"ד, סי' צא סק"ח) שנראה שחולק ע"ז מודה דבמקום שלא שייך קליפה או שיש שישים כנגדה מותר בדיעבד, ומעיקר הדין היה אפשר לסמוך ע"ז בפרט כשאינו ב"י. לעומת זאת, יש להדגיש, כי מאחר שמדובר במשטחים שיתכן בהחלט שהם צריכים הכשרה מבליעות של מאכלי איסור ממש, ולא לחומרא בעלמא ולרווחא דמילתא, ויש לחוש גם לבליעות של דבר גוש רותח, ולא רק לנוזלים שנשפכו עליהם מכלי-ראשון שהוסר מעל-גבי האש, ממילא יש לבצע את ההכשרה כהלכתה, כהגעלה ולא רק כעירוי, כדרך שמכשירים משטחים לפסח אם לא מכסים אותם. לפיכך יש להקפיד (לפחות באחד העירויים) להרתיח את המים לאחר שפיכתם, באמצעות אבן או גוש מתכת מלובנים. ראוי מאד גם להקפיד לבצע את עירוי המים הרותחים ממים שהורתחו באמצעי החימום החמור ביותר מבחינה הלכתית, לפי הסדר הבא: 1) אש. 2) חשמל. 3) אינדוקציה. וזאת על-מנת להכשיר ללא כל פקפוק גם בליעות של מאכלים ומשקים שהתבשלו באמצעי החימום החמור יותר. לכן גם אם אינכם יודעים כיצד בישלו שם במטבח במשך השנים, עליכם לבדוק אם יש שם במטבח נקודת חיבור לגז, המעידה כי יתכן שהשתמשו שם בעבר גם בבישול בכיריים של גז על-גבי אש, ובמקרה זה להרתיח את המים להכשרה על-גבי אש ממש. במידה שאין שם נקודת חיבור לגז, או שאתם יודעים כי מעולם לא השתמשו שם בכיריים של גז, אלא רק בבישול בחשמל ו/או באינדוקציה, עליכם לבצע את ההכשרה ממים שהורתחו בחשמל, כגון מקומקום חשמלי וכדו'. בברכה מרובה