הכשרת פלטה חשמלית לפסח באמצעות פגימת הבליעות

שלום וברכה לא מצאנו לכאורה בכל דיני הכשרת כלים כל צורת הכשרה של פגימת טעם הבליעות שבתוך הכלי באמצעות הבלעת טעם פגום בכלי. ניתן לפגום אוכל או שיירי אוכל בעין מאכילת אדם או מאכילת כלב באמצעות פגימה, וגם אם יבלעו לאחר מכן בכלי תהיינה הבליעות פגומות מלכתחילה, אבל לא נזכר שניתן לפגום את הבליעות שכבר נבלעו קודם לכן בכלי. כל שיטות ההכשרה הנהוגות כיום, המתפרסמות חדשים לבקרים, המבוססות, או משלבות בין היתר, פגימת טעם הבליעות שבכלי, אין להן כמעט על מה שיסמוכו כלל. מצאנו אמנם בשו"ע (יו"ד, סי' צה ס"ד) לגבי קערות של בשר ששומן דבוק בהן שהודחו במים חמים שהיד סולדת בהם בתוך יורה חלבית שהיא ב"י או להיפך, שכתב על כך מרן המחבר: "יראה לי, שאם נתנו אפר במים חמין שביורה קודם שהניחו הקדירות בתוכה אף-על-פי שהשומן דבוק בהן מותר, דעל-ידי האפר הוא נותן טעם לפגם". אלא שבמקרה זה לא מדובר על פגימת טעם הבליעות שבכלי, רק פוגמים תחילה את המים שהשומן הדבוק בקערות מתערב ונבלע בהן, כך שהטעם שייבלע לאחר מכן ביורה יהיה מעיקרו טעם פגום. וגם בדברי הש"ך (שם, סקכ"א) שנתקשה דלפי"ז ניתן יהיה להגעיל כלים בני יומם גם אם אין במי ההגעלה שישים כנגד הכלי, מבלי לחוש לבליעות הנפלטות מן הכלי אל המים וחוזרות ונבלעות שוב בתוך הכלי, באמצעות פגימת המים תחילה באפר, מדובר רק על פגימת המים שאליהם נפלטות הבליעות שבכלי, ולא על פגימת טעם הבליעות בעודן בכלי. ויעויין במש"כ ה'יד-אפרים' (שם, ע"ד הבאה"ט סקי"ח) בתו"ד: "ועיין בשו"ת דבר שמואל סי' פ"ה... די"ל הבו דלא להוסיף על דין השו"ע, די"ל דשם פגם המים קודם שבלעו האיסור, דממשות האפר נתערב עם ממשות השומן הפוגמין והמים נפגמים מחמתן, ואינן אוסרין עוד בהבלעתן, אך אחר שנאסרו הכלים בבליעת איסור הגמור לבדו אפשר שאין כח טעם פליטת האפר במים כדי ליכנוס לתוך הכלים לפגום טעמם הראשון לשבח... עכ"ל, והם דברי טעם... וראיתי בשו"ת דברי מנחם... ובמחכ"ת הוא שגיאה, דאטו היתר הכלים משום שקיבלו טעם מאפר ונפגם טעמם, היתר הכלים הוא לפי שפלטו איסור שבהם ע"י ההגעלה, אלא שנאמר שחוזרים ונאסרים ע"י המים שנבלעים בהם, ובאמת המים לא נאסרו כלל, כיון שכבר טעמם פגום מחמת האפר, ואין כח בפליטת האיסור לאסור המים, ומכ"ש שאין בהם כח לאסור הכלים שכבר הוכשרו, מאחר שפלטו האיסור שבהם ע"י ההגעלה" וכו'. וראה עוד מש"כ הדרכ"ת (שם, סקפ"ג). ועי' היטב גם בדברי החזו"א (או"ח, סי' קכב ס"ק ו-ז) מש"כ בזה. אולם יעויין בשו"ת 'חכם-צבי' (סי' קא) שכתב ליישב קושיית הש"ך ומצדד לקיים פסק מרן המחבר, ובתו"ד כתב: "ואני תמה עליו ז"ל מה זו קושיא... ודין מתורת הגעלה, ולא משום דבר הפוגמו, דא"כ הגעלה למה לי כלל, יבשלו בהם דבר הפוגמם, דזה לא מיקרי מבטל איסור לכתחילה, כיון שכל עיקרו פוגם, ואין כאן לא טעם ולא ממשו, אין ספק דמדאורייתא שרי לפוגמו" וכו', דמשמע לכאורה דמצד פגימת טעם הבליעות שבכלים אתי עלה, וצ"ע. וע"ע בשו"ת אג"מ (יו"ד ח"ב, סי' לא, בסוף התשובה) מש"כ לגבי אם יש הפסד מרובה או צורך גדול להגעיל כלי בן יומו מאיסור דאורייתא, שיש להחמיר להפגים תחילה באיזה מין, ואח"כ לעשות שתי הגעלות, ולא ברירא כ"כ כוונתו בזה. בדברי חז"ל מצאנו רק שבליעות שכבר אינן בני-יומן נחשבות כנטל"פ (נותן טעם לפגם). אך גם בזה מחמירים בפסח, ולדעת הרמ"א (או"ח, סי' תמז ס"י) המנהג להחמיר בזה אפילו בדיעבד גם במשהו. במקרה עליו שאלת, שחיממו על הפלטה החשמלית ישירות פיתות של חמץ, היא צריכה ליבון חמור כדי להכשיר אותה לפסח, ולא די לה בהגעלה או בליבון קל. ולכן לכתחילה יש להימנע מלהשתמש בה בפסח. אך אם השואל הוא מבני עדות המזרח, ניתן בהחלט להורות לו להכשירה, הן מחמת שדעת מרן המחבר בשו"ע (שם, סי' תנא ס"ו) שבכל כלי הולכין בו אחר רוב תשמישו, ולפי-זה נקבעת דרך הכשרתו, והן מכח צירופים וסיבות נוספות, שאצלם נהוג להקל בדיעבד בנטל"פ בפסח, ואולי גם בנ"ט בר נ"ט ולסמוך על כך דהיתירא בלע, וממילא במידת הצורך ניתן להכשיר את הפלטה ולהשתמש בה, בהתאם להנחיות ההכשרה שהתפרסמו בבטאון החודשי האחרון של המכון (המצו"ב) במדור 'על משמר הפסח', עמוד 38. בשעת-הדחק ניתן להקל גם לשואל אשכנזי להשתמש בפלטה בפסח לאחר שיכשירו אותה בדרך ההכשרה הנזכרת במאמר הנ"ל, ובלבד שיקפידו מאד כי היא תהיה מכוסה בכיסוי של נייר אלומיניום עבה ככל האפשר. בברכת פסח כשר ושמח