המסה בשבת של קרח על סוללת המזגן

שלום וברכה ראשית, לא מדובר בהצטברות קרח על המדחס, המורכב בדרך-כלל מחוץ לבית, אלא כוונתכם מן הסתם להצטברות קרח על הסוללה הפנימית. ראוי לדעת, כי הצטברות קרח במזגן מעידה לרוב על תקלה של חוסר גז במערכת, המצריכה הזמנת טכנאי. במקרים אחרים יתכן שהדבר מעיד על הצטברות לכלוך בפילטר הפנימי או על סוללת הגז הפנימית, ובמקרים נדירים יותר על הצטברות לכלוך במקומות נוספים. על-מנת להגיע להפשרה מהירה ויעילה, בימות החול, מומלץ לכוון את המזגן על מצב 'חימום' למשך מספר דקות, ובכך הקרח יופשר תוך זמן קצר. להתנהלות זמנית עד לטיפול הטכנאי, מומלץ לכוון את המזגן לטמפרטורה בינונית, לא גבוהה מידי ולא נמוכה מידי, כך שהתרמוסטט ינתק את המדחס מפעם לפעם, באופן שתתבצע הפשרה טבעית. בדרך-כלל טמפרטורה של 22-24 מעלות מגיעה להפשרה מידי פעם בטווח המספיק להפשרת הקרח המצטבר. ולגופה של שאלה, לגבי הפשרת הקרח בשבת באמצעות שפיכת מים עליו, כבר כתב על כך ראש המכון המנוח, הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצוק"ל, בתשובה הלכתית שנכתבה על-ידו לפני כעשרים ושתים שנה, בחודש חשון תשס"ב, ועדיין לא ראתה את אור הדפוס, כמו עוד מאות רבות של תשובות הלכתיות אחרות מכתב ידו. באשר להשפעת הפעולה על עצם פעילות המזגן הוא סבור כי אין מקום לחוש לכך, לא רק כאשר המזגן מנותק מזרם החשמל באמצעות שעון-שבת, אלא גם כאשר הוא פועל, שכן במצב קפיאה של הצטברות קרח המדחס פועל כל הזמן ללא כל הפוגה, מאחר שאינו מצליח לקרר את המקום בצורה הרצויה, כך שהמסת הקרח לא תגרום כלל להפעלתו או הקדמת פעילותו. יתכן אמנם כי הדבר אולי עלול לגרום לשינויי זרם, אך לדעתו אין צורך להחמיר בכך, מכמה סיבות. מאידך, המסת הקרח עלולה לגרום דווקא להקדמת ניתוק המדחס, אשר כל זמן שהסוללה הפנימית קפואה הוא פועל כאמור ללא הפוגה, ולאחר המסת הקרח הוא יחזור לפעול בצורה תקינה, כך שכאשר התרמוסטט 'יחוש' כי הוא הגיע לטמפרטורה הרצויה הוא ינתק אותו. אלא שלמעשה לא חוששים לכך, בשל צירוף של כמה וכמה סיבות הלכתיות שלא כאן המקום לעמוד עליהן, והדבר דומה בדיוק לסגירת דלת מקרר בעוד המדחס פועל, שכל פוסקי הדורות האחרונים התירו זאת כפי הנראה ללא כל חשש, שכן גם אותם שהחמירו שלא לפתוח את דלת המקרר (במקררים הישנים, בהם כל החשש היה רק ההשפעה על הקדמת פעילות המדחס) אלא רק בשעה שהמנוע/מדחס פועל לא אסרו כמובן את סגירתו, למרות שכידוע מקרר שנפתח בעודו פועל ימשיך לפעול ולא יפסיק מלפעול בעודו פתוח, וממילא סגירת המקרר היא זו שמשפיעה על התרמוסטט ובאמצעותו על הקדמת ניתוק המנוע/מדחס. ומכאן לגבי חשש תיקון מנא שהזכרתם, אשר נראה שאין לחוש לכך, מאחר שהמזגן כשלעצמו פועל כראוי גם בלאו-הכי, אלא שאפקט הקירור אינו תקין, שכן עקב הצטברות הקרח המדחס לא מצליח לקרר כיאות ו'נאלץ' לפעול ללא הפוגה, ועם הפשרת הקרח הוא חוזר לפעול כרגיל, כאשר התרמוסטט ממשיך לחברו ולנתקו כפי הצורך. ומאחר שלא מדובר בכל תיקון במזגן עצמו, אלא רק בהשפעה על אפקט הקירור ודרך פעילותו כיאות, אין לחוש בזה לכאורה לתיקון מנא. אם נמשיך להשתמש בהשוואה לסגירת דלת מקרר בעוד המדחס פועל, הרי כל עוד שדלת המקרר פתוחה בעוד המדחס פועל המצב הוא דומה לזה שאנו דנים עליו, שאפקט הקירור אינו תקין, בשל זרימת אוויר חם פנימה ובריחת האוויר הקר - המיוצר באמצעות המדחס וסוללת הקירור - החוצה, דבר ה'מאלץ' את המנוע/מדחס להמשיך לפעול ללא הפוגה, ואם נחוש בכך לתיקון מנא יהיה אסור לעולם לסגור את דלת המקרר במצב זה. אולם עם כל זאת הגרל"י הלפרין זצוק"ל דן בתשובתו האמורה מצד איסור ריסוק שלג וברד בשבת, ועל יסוד מה שנפסק בשו"ע (או"ח, סי' שכ סעיפים ט-יא) על-פי שיטות הראשונים וגדולי הפוסקים בזה, ומה שנתבאר בשו"ע הרב (שם, סי"ט), ובמיוחד דן שם אם יש לחוש מצד איסור סתירה בהפשרת או ריסוק הקרח עפ"י דברי המג"א (שם, סקט"ו) דבנהר או באר אסור לשבר הקרח אפילו כדי ליטול מים מתחתיו, ובמה שדנו בזה המחה"ש (שם) ובשו"ע הרב (שם, סי"ח) ובמ"ב (שם, סקל"ו). ומסקנת הדברים בתשובתו כי אף שמעיקר הדין אכן ניתן לצרף סברות להקל בכך, אך בכל זאת יש מקום להחמיר באופן כללי, אבל לצורך חולים או קטנים יש להקל. בברכת חורף בריא ושנשמע ונתבשר בשורות טובות