הנחת שקף עם טעמים וניקוד על ספר-תורה

שלום וברכה ראש המכון המנוח הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל כבר התייחס לשאלה זו, בתשובה הלכתית קצרה שהשיב לפני כשבע-עשרה שנה, בשנת תשס"ג, ועדיין לא פורסמה בדפוס. עיקרי הדברים בתשובתו הם, כי אם מדובר בשקף מלא, שיכסה את כל היריעה/עמוד, ויניחו אותו בצורה נכונה, שהניקוד והטעמים יהיו בדיוק בין התיבות, יש להימנע מכך, שכן מבלי להיכנס לשאלה של ראיית הכתב באמצעות דבר מפסיק ולא ישירות, כעין 'ראייה בעששית' (שכבר דנו בזה לעניין קריאת התורה באמצעות משקפיים, ועי' בשו"ת הלק"ט ח"א סי' צט, ופשט המנהג להתיר ללא שום בית מיחוש, ואכמ"ל), הרי בהנחת השקף על הכתב עצמו עלולות להיווצר בעיות נוספות, כמו עכירות של השקף, או לכלוך עליו, ובסבירות גבוהה יותר, החשש שהוא לא יעמוד מדוייק על העמוד, באופן שהניקוד והטעמים יהיו רק בין השורות ולא יכסו את הכתב עצמו, אשר המשותף לכל החששות הוא שהקריאה כבר לא תהיה לגמרי מתוך הכתב, ובנוסף לכך יש צורך לתכנן שקפים מיוחדים עבור כל ספר תורה בפני עצמו, שכן אין שום עמוד בספר תורה אחד שדומה בדיוק לעמוד בספר תורה אחר. בסיכום הדברים כתב הרב זצ"ל, כי מכח כל החששות הנ"ל, ומאחר שמדובר בדבר חדש שלא נהגו בו עד היום, ובוודאי לא בשבת (שיש קצת מקום לדון בזה מדין כתיבה ע"י קירוב אותיות, וע"ד מה שדנו הט"ז בסי' שמ סק"ב והמג"א שם סק"ו לגבי סגירת ספר שכתובות אותיות על חודי הדפין, וכן במג"א שם סק"י לעניין תחיבת אותיות בבגד, אף שבוודאי יש לחלק בין הדברים), וגם זה עלול מטבע הדברים להביא לידי מחלוקת ח"ו ודברים בלתי רצויים אחרים, לפיכך ראוי להימנע מלעשות זאת. בברכה מרובה