הסטת תריסי מזגנים בשבת

למעכ"ת שליט"א שלו' רב לאוהבי תורתך בתשובה לשאלתכם, לאחר התייעצות גם עם המהנדסים שלנו, התשובה היא כדלהלן: המזגנים מכוונים כך, שבברירת המחדל, במצב של קירור הרוח מכוונת כלפי החלק העליון של החדר, ואילו בחימום כלפי מטה. הסיבה היא, מפני שטבע האוויר החם לעלות, ולכן מכוונים אותו כלפי מטה ובכך הוא מצליח לחמם את כל החדר ביעילות. ולהיפך בקירור - היות וטבע האוויר הקר לרדת לכן מכוונים אותו כלפי מעלה, בכדי שיתפזר ביעילות בכל החדר. מזה מובן, שאם אכן משנים ידנית את כיוון תריסי המזגן בעת שהוא פועל, אכן התרמוסטט ימהר או יאחר את זמן כיבוי המדחס. כי אם מסיטים את התריסים כלפי מעלה, הרי שבמצב של חימום המזגן יחמם שטח קטן יותר, ואילו בקירור להיפך. ואם מסיטים את התריסים כלפי מטה, הרי שבמצב של חימום המזגן יחמם שטח גדול יותר, ובקירור שטח קטן יותר. בכל מקרה הסטת התריסים לא תקדים בשום אופן את הפעלת המדחס. מלבד ההשפעה האמורה לעיל - הן בקירור והן בחימום כאשר התריסים יהיו מופנים כלפי מעלה המזגן יקדים להפסיק את פעילותו, וזאת מפני שבצורה כזו חיישני התרמוסטט יקלטו מהר יותר את החום או הקור הרצוי שנשאר בסביבתם, בעוד שכאשר התריסים מכוונים כלפי מטה, המזגן יעבוד זמן ממושך יותר, מאחר שהם מתפזרים מהר יותר בחלל החדר ולא נשארים בקרבת החיישנים. לאור האמור עולה: אדם שהיטה את התריס כלפי מטה - במצב של קירור, אם המדחס פועל הוא רק ממשיך את המצב הקיים ממילא, ומונע מן התרמוסטט לנתק אותו מוקדם יותר, ובעקבות זאת המדחס ימשיך לעבוד זמן ארוך יותר עד שיתנתק, וכ"ש אם המדחס לא פועל, שהוא רק גורם לו לכשיתחיל לפעול ממילא - שלא כתוצאה הסטת התריס - הוא יפעל למשך זמן ארוך יותר וימשיך את המצב הקיים, כי כאשר המדחס יידלק הדבר יהיה כתוצאה מהתרמוסטט ובלי קשר לשינוי התריס. גם במצב של חימום, אם משום מה התריס היה מכוון כלפי מעלה והוא היטהו כלפי מטה, הרי שכנ"ל, הוא רק ממשיך את המצב הקיים, או שיש כאן גרם עתידי להמשכת המצב לכשיתחיל המזגן לפעול. ואם כן במצב כזה כמובן שאין כל חשש. אך אם הוא הטה את התריס כלפי מעלה - הרי שגם במצב של חימום וגם במצב של קירור הוא מקצר את זמן העבודה של המדחס. אם בזמן שהוא עושה זאת המדחס פועל הרי הוא מקדים את ניתוקו, ואם כן יש לכאורה מקום להחמיר בזה, למרות שבנידון דומה ממש לזה - סגירת דלת מקרר, אף הפוסקים שהחמירו בשעתו, דלא כהגרשז"א, להקפיד לפתוח את המקרר רק כשהמנוע פועל, אף הם לא חששו להורות שאין לסגור את המקרר אלא כשהוא פועל, זאת למרות שתמיד כשפותחים את המקרר כשהוא עובד, כל עוד שהוא פתוח הוא לא יפסיק לעבוד (כאשר המדובר כמובן על המקררים הישנים שעבדו באמצעות תרמוסטט ללא התקני שבת למיניהם), ואם כן לפי זה הסגירה של המקרר גורמת בהכרח להקדמת הניתוק, ומכל מקום לא חששו לכך, וזאת כפי הנראה על סמך כמה וכמה סברות שאין כאן המקום לפורטן כרגע. אך אם המדחס לא פועל אז, כמובן שיש יותר מקום להקל להטות את התריס גם כלפי מעלה, שבאופן זה אין זה אלא בדרך גרמא להקדמת הניתוק לכשיתחיל המזגן לפעול. על כל האמור יש להוסיף עוד, שגם כל נידון זה שייך לנידון הכללי של השפעה כללית על תפקוד המזגן, באמצעות פתיחת דלתות וחלונות ובעצם שהות האדם במקום, והסברות שנאמרו בזה לקולא, מפני שיש הצטרפות של גורמים אחרים חיצוניים, שגם הם מצטרפים להדלקה וכיו"ב של המזגן, וגם אינו מיידי ואינו וודאי, כי לעולם יכול להיות שהמזגן עמד להיכבות גם בלי זה ועוד, אך מצד שני בנדו"ד יש כאן פעולה בידיים בגוף הדבר עצמו שגורמת את קיצור הזמן, ואולי הדבר אינו דומה כל כך לפעולה של סגירת דלת או חלון החדר או שהות בחדר - שאלו דברים רחוקים יותר, ויש בזה צדדים לכאן ולכאן. ומצד עצם הזזת התריס, אמנם יש לתריסים מנוע שמזיז אותם, אבל לא ידוע לנו על שום חיישן שמשנה את מיקום התריסים ומתקן אותו, מלבד אם סוגרים אותם לחלוטין - אז התריס "מתאפס" על מקומו הסגור, מפני שיש לו סך סיבוב ידוע שאותו הוא צריך לבצע בכדי לסגור את עצמו, והתוצאה היא שזה "מחליק" על הציר בדיוק כמו שמזיזים אותו ידנית. ביקרא דאורייתא