גזיום טוב

הצתת כיריים של גז ביום-טוב

שלום וברכה, יש לנו כיריים חשמליים, שהלהבה נדלקת ע"י סיבוב כפתור הגז ולחיצתו כלפי מטה ואז יוצא ניצוץ ומדליק את האש, מחכים 2 שניות ואז האש נתפסת ובוערת. ביום-טוב אני מנתקת את חוט החשמל. וההדלקה נעשית באופן זה: אני מסובבת את הכפתור לוחצת ולא מרפה להזרמת גז, מדליקה ע"י גפרור שהדלקתי מנר נשמה, אני ממשיכה ללחוץ על כפתור הגז עד שהאש נתפסת ואז משחררת, (כי אם אני אשחרר את הלחץ מהכפתור מיד עם ההדלקה האש תכבה). האם מותר לי להשתמש באופן הזה בכיריים ביום טוב? אורית נ. בית-שמש

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה מתוך השאלה אנו למדים כי לא מדובר בכיריים חשמליות של ממש, הפועלות על בסיס גופי חימום חשמליים, אלא בכיריים של גז עם הצתה חשמלית אלקטרונית. מבחינת ניטרול ההצתה החשמלית את אכן עושה נכון בכך שבערב יום-טוב את מנתקת את הכיריים מהחיבור לחשמל ומדליקה את הכיריים ביום-טוב באמצעות העברת אש מאש קיימת. אולם עדיין קיימת השאלה ההלכתית באשר להפעלת שסתום הבטיחות באמצעות ההדלקה, אשר תפקידו להגן מפני דליפת גז חלילה אם וכאשר ייכבו הלהבות. עם הדלקת הלהבה בכיריים, לאחר סיבוב הכפתור, מתחמם חוט מתכת כפול (דו מתכת), וכתוצאה מכך נוצר חיכוך בין שני חוטי המתכת, דבר היוצר זרם חשמלי (אלקטרו-מגנט). הזרם החשמלי יוצר שדה מגנטי, שמחזיק שסתום מתכתי כנגד קפיץ קטן ומונע ממנו לסגור את ברז הגז. ברגע שהלהבה נכבית, מכל סיבה שהיא, מתקרר מיד חוט המתכת והכוח המגנטי נעלם, כך שאין מה שיחזיק את צינור הגז פתוח, וממילא הוא ננעל מעצמו ומעבר הגז נחסם. זו בדיוק הסיבה שכאשר הינכם מציתים את האש בכיריים, הן באמצעות גפרור והן באמצעות המצת חשמלי, נדרש להחזיק את ברז הגז פתוח למשך מספר שניות, עד שהאש נתפסת, שכן כל זמן שהחיישן אינו חש עדיין את חום האש לא נוצר עדיין האלקטרו-מגנט שמחזיק את פיית הגז פתוחה, וממילא מיד עם עזיבת הכפתור והגפרור או המצת נחסמת זרימת הגז. רק כעבור כמה שניות החום מורגש, פיית הגז נתפסת על ידי האלקטרו-מגנט וזרימת הגז מאפשרת את המשך הבעירה. נמצא אפוא, כי בעת העברת אש ביום-טוב לכיריים של גז, שהיא כשלעצמה פעולה המותרת, מתרחשת פעולה נוספת של הפעלת השסתום - הקיים כיום בכל כיריים של גז - באמצעות יצירת האלקטרו מגנט שמחזיק את פיית הגז פתוחה. הרבה מגדולי הפוסקים בדור האחרון התירו בשופי להעביר אש ולהדליק באמצעותה את להבות הגז ביום טוב, מחמת כמה וכמה טעמים הלכתיים, אך לעומת זאת, יש מהם שהורו כי ראוי להימנע מכך, כך שהמחמיר על עצמו יש מקום לחומרתו, ולאידך גיסא המיקל בזאת יש לו בהחלט על מי ועל מה לסמוך. לדעתו של ראש המכון בעבר, הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצוק"ל, בספרו שו"ת 'מעשה-חושב' (חלק ח, סימן ה) יש מקום בהחלט להקל בזה מעיקר הדין. אך לרווחא דמילתא ראוי להדליק את הכיריים ביום-טוב (באמצעות העברת אש קיימת) בשינוי, על-ידי החזקת הנר או הגפרור בין האצבעות וכיוצא בזה, בזהירות רבה כמובן ובאופן שלא יהיה בזה חלילה חשש סכנה. מצו"ב הבטאון החודשי של המכון לחודש תשרי תשפ"ב, שם בעמודים 21-22 תוכלי למצוא התייחסות רחבה יותר לנושא זה. בברכה מרובה