השלכת חמץ ל'שוט אשפה' בע"פ שחל בשבת

שלום וברכה הנה שאלתך כוללת ומורכבת משני חלקים, האחד בנוגע לעצם השימוש בשבת בפיר האשפה, מה שמכונה 'שוט אשפה', והשלכת פסולת לשם, והשני בנוגע להשבתת החמץ בדרך זו, האם בהשלכת החמץ לשם בערב-פסח שחל להיות בשבת מקיימים אכן מצות השבתת חמץ, ומכאן ואילך נחשב החמץ כמי שאינו ברשות בעליו ולא יעבור עליו ב'בל יראה' ו'בל ימצא'. לגבי השימוש בשבת - קיימים סוגים שונים של 'שוטי אשפה', אשר בדרך-כלל החשש המשותף לכולם הוא שמא השלכת האשפה לשם תגרום בהמשך לחיישן המגוף להתריע ולהביא לשינוע האשפה בשבת והפעלת הדחסן, דבר שעלול לעיתים להיות כרוך גם בפעולות של ברירה וטחינה. בהקשר לכך כבר נתפרסמה תשובה הלכתית על שאלה דומה בבטאון 'אספקלריה' ד', מחודש סיון תשע"ט, עמ' 11, שמסקנתה היא שמכמה סיבות המיקל בזה במקום הצורך יש לו על מה לסמוך. לגבי ביעור החמץ - כבר דנו פוסקי הדור האחרון (ראה: שו"ת אג"מ ח"ג, סי' כז; שו"ת מנח"י ח"ד, סי' נו; שו"ת שבה"ל ח"א, סי קלז, הליכות שלמה, מועדים ח"א, פ"ח סי"ז, ובדבר הלכה סכ"ד) אם ניתן להשליך את החמץ בערב-פסח לאשפה ציבורית, ואם יש לחלק בין פח אשפה משותף לדיירי בנין מסויים לבין 'צפרדע' או מיכלי אשפה ציבוריים של העיריה, ולאור זאת יש לדון גם לגבי ההשלכה ל'שוט האשפה' המשותף. ולמעשה נראה שהעצה הנכונה היא לשפוך תחילה אקונומיקה על החמץ שנותר על-מנת לפסול אותו מאכילת כלב (וראוי לייחד את מיכל האקונומיקה מערב-שבת לצורך כך, מחשש מוקצה), ולאחר מכן ניתן יהיה להקל, כאמור, במקום צורך שכזה להשליכו לפיר האשפה. בברכת פסח כשר ושמח