התזת תרסיס אנטי-סטטי על בגדים בשבת

השלום והברכה תודה על הבטאונים עשירי-התוכן, ובייחוד על המגזין שהופיע לקראת החג. כה לחי! בארה"ב נפוץ להשתמש בתרסיס 'אנטי-סטטי', למנוע חשמל סטטי מעל הבגדים, ובמיוחד בתלבושת הנשים (כי זה דבר הגורם אי צניעות). מעתה השאלה: האם מותר לרסס תרסיס 'אנטי-סטטי' בשבת קודש על הבגדים, או שמא יש איסור בדבר משום מכה בפטיש, או משום לתא דמלאכת מלבן נגעו בה? שבתי ח. שיכון סקווירא, ארה"ב

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה תופעת חשמל סטטי מתרחשת כאשר אלקטרונים מועברים מחומר אחד למשנהו, ויוצרים חוסר איזון של מטענים חיוביים ושליליים. משיכה סטטית מתרחשת במיוחד כאשר הבגדים נמצאים בסביבות לחות נמוכה ובתנאי מזג אוויר יבש, שבהם תכולת הלחות המופחתת של האוויר היא מוליך טבעי של חשמל. כתוצאה מתנועת האלקטרונים מחומר אחד למשנהו נוצר חוסר איזון במטענים השליליים והחיוביים של שני בדים. המטענים ההפוכים הללו מושכים זה את זה, וגורמים לבגדים להיצמד זה לזה או לגוף. אחת העצות למניעת תופעה זו היא בהתזת תרסיס אנטי-סטטי על הבגדים. באשר לשאלתך אודות התזת התרסיס בשבת נראה כי אין לחוש בדבר לא משום מכה בפטיש ולא משום סרך מלבן. אכן יש מקום לדון לכאורה מצד איסור תיקון מנא, וכן מצד איסור 'מוליד', אשר מובא להלכה (רמ"א או"ח סי' תקיא ס"ד וסי' תרנח ס"ב) לגבי הולדת ריח בבגד, על יסוד סוגיית הגמ' (ביצה כג.) דסחופי כסא אשיראי אסור, ששם מבואר בדברי רש"י (ד"ה דקמוליד ריחא): "ואסור מדרבנן, שהמוליד דבר חדש קרוב הוא לעושה מלאכה חדשה", ועי' גם במה שפירש"י (שבת נא: ד"ה כדי שיזובו מימיו) לגבי ריסוק שלג או ברד בשבת: "משום דקא מוליד בשבת, ודמי למלאכה שבורא המים האלו", ובאמת שבדברי המ"ב (סי' תרנח סק"ז) מבואר לכאורה שגם כל יסוד איסור הולדת ריח בבגד הוא משום ד"הוי כתיקון מנא" עיי"ש. וראה בספר 'החשמל בשבת' (פ"ז), מאת ראש המכון המנוח, הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצוק"ל, שהאריך לדון בהרחבה רבה בגדרי איסור 'מוליד' על כל מקורותיו. אלא שהדעת נותנת דבנדו"ד אין צורך לחוש לא מצד תיקון מנא ולא מצד איסור 'מוליד', מאחר שלמעשה לא נעשה שום תיקון וגם לא כל הולדה חדשה בבגד עצמו, אלא שכתוצאה מהתזת התרסיס נוצר מצב שאינו מאפשר יצירת חשמל סטטי, ומה גם שאין כל שינוי ניכר בבגד עצמו, ועדיף טפי ממה דאמרינן בגמ' (שבת שם) לגבי ריסוק שלג או ברד בשבת: "אבל נותן הוא לתוך הכוס או לתוך הקערה ואינו חושש", וכ"נ להלכה בשו"ע (שם, סי' שכ ס"ט), וע"ע במש"כ הרמ"א (שם, סי' שיח סט"ז) לגבי קדרה שיש בה רוטב שנקרש, ובמ"ב (שם, ס"ק קג וקה). וממילא נראה שהנוהגים להקל להתיז כן גם בשבת יש להם על מה לסמוך. בברכה מרובה