חיוב מזוזה במבואה שלפני הבית

שלום וברכה הדעת נוטה כי יש לקבוע שם מזוזה בלא ברכה. ויעויין ב'דעת-קדושים' (יו"ד סי' רפו סקי"ד) שדן בשאלה דומה לזו ממש, לגבי גרם מדרגות שעולות לעלייה, שבתחילת הגרם יש משקוף ושתי מזוזות, והעלה שם כמה צדדים ואופנים לשאלה זו. ולמעשה נראה מתוך דבריו, שאם בעלייה עצמה יש חיוב מזוזה, שיש בה ד' על ד', יש לקבוע מזוזה בתחילת גרם המדרגות אף אם אין בהן ד' על ד' ואפי' לא כדי לרבע, יעוייש"ה בדבריו. ולגבי הפצימין שנוצרו כתוצאה מכותלי חדרים אחרים, הרי בד"כ כל ראשי כתלים המחייבים במזוזה מדין פצימין (כפי שמובא בדברי הט"ז יו"ד ר"ס רפז) עשויים באופן כזה, שהכתלים לא נוצרו דווקא לשם פתח. ולא נתחדש בדברי ה'מקדש-מעט' (שם סק"ד) אלא בנוגע לשני בתים שהיו בנויים זה מכבר, רחוקים זה מזה ברווח של ד' אמות ביניהם, ובנה כותל בצד אחד שמחבר ביניהם, והצד שכנגד נשאר פתוח ופרוץ, דבכה"ג פשיטא ליה שאין ראשי הכתלים שבצידי הצד הפתוח נחשבים כפצימין של פתח לחייב במזוזה. ונראה ברור דהיינו טעמא משום שבאופן זה שכל הפתח נוצר ממילא ומעצמו אין ראשי הכתלים מחייבים, משא"כ כשבונים פתח וכניסה ומשתמשים לצורך כך בראשי כתלים, ובפרט כאשר מעיקרא תוכנן הבניין והפתח בצורה שכזו. וע"ע בדברי החזו"א (יו"ד, סי' קעב סק"ג, ד"ה והא) שדן בהא דאמרינן בגמ' (מנחות לג:) דפצימי אכסדרה שנעשו לחיזוק תקרה לא חשיבי פצימין, וכתב דהיינו דלא ניחא ליה כלל בסתימת הכותל, אלא העמודים משמשים לחיזוק התקרה, אבל כל שניחא ליה בסתימתו שם פתח עליה, ומקצת הסתום שבצידי הפרצה נחשבים לפצימי הפתח. אך כאמור בוודאי שאם קובעים שם מזוזה, יש לקובעה בלא ברכה, ובפרט שאין שם דלת, וכמו שעולה מתו"ד הש"ך (שם, סי' רפו סקכ"ה) דבפתח שאין בו דלת קובעים מזוזה בלא ברכה. בברכת שבוע טוב