חיישני תאורה בשבת
אל כבוד רבני "המכון למדעי טכנולוגי להלכה" שליט"א
שלום וברכה.
ברצוני לשאול על מקרה שהיה לי לאחרונה. בעת שהותי בבית מלון בפולין, קיבלתי אישור מיוחד מהנהלת המלון להשתמש בשבת בחדר המדרגות אשר מיועד בעיקרון רק לשעות חירום. בשבת קודש כאשר נכנסתי לחדר המדרגות נוכחתי לראות שכניסתי גורמת לכך שהאור נדלק אוטומטית.
שאלתי בעקבות מקרה זה היא, מכיון שמדובר בחדר מדרגות שיש לו חלונות לרחוב, האם מותר לכתחילה להיכנס אליו בשבת במשך היום, אף על פי שהדבר גורם להדלקת האור, וזאת על לפי מה שכתב הרב וואזנר זצוק"ל בספרו שו"ת שבט הלוי (חלק ט' סי' סט) "אודות מה שמצוי שנדלק מאור עלעקטרי לפני הבתים כשאדם עובר לפני הבית ויש חלקים שמרגישים במי שעובר בכל רוחב הרחוב ונמצא שהאדם העובר גורם להדלקה וכו', אבל לא כן, האדם אינו עושה כלום ממש והולך לדרכו לפי תומו ואינו מוסיף אף תנועה אחת למען מלאכה, אף שבגרמתו נדלק אור או דבר כיו"ב, בזה פשיטא שכל זמן שאינו חושב ממש ללכת למען הדליק וכיו"ב שאין אנו מצרפים הליכתו הרגילה לתוצאה הנ"ל ואין כאן פעולה של מלאכה".
ולגבי הלילה השאלה שלי, האם לבקש מגוי שיפתח את הדלת, כי מכיון שהתאורה שם היא נורות לד הרי זה "שבות דשבות" לצורך מצווה? או שעדיף להיכנס למעלית שגוי הזמין לעצמו? אני לא מתמצא איך עובדות כיום המעליות, אבל כפי שהבנתי יש היום למעליות משקל השוקל את כל בני האדם הנכנסים למעלית, אבל אני לא יודע האם הוא שוקל כל אחד שנכנס למעלית, או את כולם יחד לאחר שהם נכנסו. וכן, האם הוא שוקל לפני שהמעלית עולה או כשהיא יורדת.
אודה מאוד אם אוכל לקבל מענה מפורט מהרבנים הגאונים שליט"א.
בברכה ובהערכה רבה
אברהם צבי ל.
תשובת רבני המכון:
שלום וברכה
השאלות שהעלית הן קשות וכבדות משקל ואין לענות עליהן תשובות קצרות.
בנוגע לתאורה האוטומטית, אם תרצה ללמוד את העניין בהרחבה, רצוי שתעיין בשו"ת 'מעשה חושב' (ח"ח סי' ב) של הגרל"י הלפרין זצ"ל, ראש המכון ומתווה דרכו במשך למעלה מיובל שנים. אנו במסגרת זו נציג את העניין בתמצות בהקשר לשאלתך.
ראשית, יש לדעת כי הדלקת האור בצורה אוטומטית במנגנונים המצויים בחדרי המדרגות נחשבת כמעשה אדם. בדרך כלל מדובר במנגנונים הפועלים על ידי גלים אלקטרו מגנטיים שונים (ראדאר, מיקרוגל או אחרים) או גלי לחץ (גלי אולטרא-קול) המשוגרים כל העת בתדירות קבועה. כאשר אדם עובר בתוך טווח פעילות הגלים, התדירות שלהם משתנה בהגיעם לקולט או עקב חזרתם למשדר, וכתוצאה מגילוי השינוי של תדירות הגלים במעגל הפיקוד מופעלת התאורה. עצם כניסתו של האדם לתוך טווח הגלים, הימצאותו שם ותנועות גופו משנות את תדירות הגלים וגורמת לכל שרשרת הפעולות הישירה שבעקבותיהן מופעלת התאורה, ומסיבה זו ההתייחסות לכך היא כאל מעשה אדם.
בשאלתך ידעת להבחין בין האור שנדלק בשעות היום כשהוא לא נצרך לבין הדלקתו בלילה. בתשובתו הגרל"י זצ"ל עומד על כך ומסיק, שבשעת הדחק גדול, כאשר מדובר במקום או בזמן שאין שום הנאה ותועלת מהתאורה הנדלקת, יש לסמוך להקל, במיוחד במקומות שחיישנים ומערכות תאורה שכאלה מצויים בכל מקום, שאם נחמיר בזה הרי צרו צעדינו מלכת ברחובותינו, וזאת מהטעמים המבוארים להלן.
כאשר אדם הולך לפי תומו ברחוב או נכנס למקום מסויים, אם אינו מודע כלל למיקום החיישנים ולתוצאות מעשיו יש לדונו כדין 'מתעסק'. גם במקום שאין דינו כמתעסק, מכל מקום אם יש שם כבר תאורה מספקת עבורו, אלא שבדרך הילוכו הוא גורם להפעלת תאורה נוספת, וכל שכן אם הדבר קורה בשעות היום, שהתאורה מיותרת לחלוטין, הרי שיש לדונו כ'פסיק רישיה דלא ניחא ליה' בדבר שאינו מתכוין, שהרי אין לו צורך וענין בהדלקת התאורה, וממילא בשעת הדחק שכזו יש לסמוך בדיעבד על דעת ה'יש אומרים' המובאת בשולחן ערוך (או"ח סי' שכ סי"ח) והיא דעת הערוך שפסיק רישיה דלא ניחא ליה מותר לכתחילה ואין בו אפילו איסור דרבנן, וכפי שביאר הביאור הלכה (שם ד"ה דלא) שלאו דוקא אם לא ניחא ליה כלל בתוצאות הפעולה מותר, אלא די בכך שלא אכפת לו ואינו נהנה מהפעולה שנעשתה על ידו. ואף על פי שכתבו הפוסקים שאין להתיר כדעת הערוך אלא אם כן יש צירוף אחד להיתר, מאחר שבדרך כלל מדובר באופן שאין אפשרות ודרך אחרת, יש לצרף לקולא שיש לדון בזה כדין 'לא אפשר ולא קמיכוין' וכפי שמוכח ממשמעות דברי התוספות (פסחים כה: ד"ה לא אפשר) שבאיסור דרבנן יש מקום להקל בכזה אופן. ואף לפי מה שהעלה בשו"ת באר יצחק (או"ח מפתחות שבסוף הספר) שאין להתיר למעשה אלא בפס"ר דלא ניח"ל ובדרבנן, בנידון דידן כשהוא פס"ר דלא איכפ"ל, הרי לכולי עלמא אין בזה אלא איסור דרבנן מדין 'מלאכה שאינה צריכה לגופה', שלדעת כמה ראשונים הוא איסור דרבנן קל. וגם יש לצרף את דעת הראב"ד (שבת פי"ב ה"א) שגם בעשיית גחלת של מתכת אין משום איסור מבעיר מן התורה, ועוד יש לדון בזה שמשום שאינו אש ממש אין בזה משום הבערה וכיבוי.
לגבי שעות החושך שהתאורה נצרכת, ראה בדבריו שם שהאריך הרבה אלו פתרונות קבע ניתן לבצע בבניינים רבי קומות, בהם לא ניתן לבטל את המערכת בשבתות וחגים מפני שגרים בהם יהודים ונכרים יחד. במקרה שלך כמובן שפתרונות אלה אינם רלוונטיים, ואף על כך יש התייחסות שם, ולאחר שהאריך אף בזה העלה כדלהלן:
הדרך המובחרת ביותר היא להמתין לנכרי שיעבור מעצמו לפי תומו דרך החיישנים ויפעיל בתנועתו את התאורה, ולעבור מיד אחריו, בעוד שהתאורה פועלת.
במקום הצורך, יש להתיר גם לבקש מנכרי לעבור שם כדי שיהיה אפשר לעבור מיד אחריו. ובאם אפשר עדיף לעשות זאת בדרך רמז ולא בדרך ציווי.
ישנן מערכות שניתן לעבור דרכן בצורה איטית מאד מבלי להיקלט על ידי החיישנים. במערכות אלה (רצוי לבדוק זאת מראש לפני שבת) ניתן לעבור בצורה זו, למרות שעלול להיות שכתוצאה מתנועה מסוימת התאורה תופעל.
בשעת הדחק, כשאין אפשרות לנהוג באחת מהדרכים הקודמות, יש להתיר לשלוח ילד קטן כבן שנתיים שלוש שיעבור דרך החיישנים, ולעבור אחריו מיד לאחר שהתאורה תופעל על ידו.
במקום הצורך, כשאין שום אפשרות אחרת, יש לדון אם ניתן לעבור בשינוי בהליכה לאחור.
בנוגע למעליות, הבעיה שהזכרת על מתקני השקילה היא אכן נכונה. כל אחד בכניסתו משפיע מידית על המשקל הדיגיטלי. אלא שמלבד בעיה זו ישנן עוד שורה ארוכה של בעיות בנסיעה במעלית, במיוחד בירידה, כפי שהן מפורטות בספרו של הגרל"י הלפרין זצ"ל בספרו 'מעליות בשבת'.
אמת הדבר, כי בעוד שבעבר היה מקום להקל במקרי הצורך לעלות (לא לרדת) בהרבה מן המעליות, באופן שהאדם אינו נזקק ללחוץ על הכפתורים להזמנת המעלית ובחירת הקומה הרצויה, הרי שמאז בכל המעליות קיימים מתקני שקילה, כך שלא ניתן כלל אפילו לעלות בהן, אלא אם הן בעלות פיקוד שבת מהודר באישורנו ההלכתי.
בברכה מרובה