טבילה והגעלה למסחטת מיץ

שלום וברכה בנוגע לטבילה - מעיקר הדין נראה שגם אם המסחטה מיוצרת ומיובאת מחו"ל אינה צריכה טבילה, שכן בדברי הרמ"א (יו"ד, סי' קכ ס"ז) נתבאר לגבי ריחיים של פלפלין שבתוך העץ יש ברזל קבוע, ולגבי משפכות או ברזות של ברזל ושאר מתכות, שאם עיקר הכלי (כלומר לאו דווקא רוב הכלי, אלא המרכיב השימושי העיקרי שבו) הוא של מתכות צריכים טבילה, אבל אם עיקר הכלי הוא של עץ רק שמעט ברזל קבוע בו הואיל ואפשר להשתמש בו בלא הברזל אינו צריך טבילה. ויתרה מזאת מצינו בדברי ה'חכמת-אדם' (כלל עג סי"א) וה'דרכי-תשובה' (סי' קכ ס"ק סא, בשם הגר"ש קלוגר בש"ות טוטו"ד תליתאי, ח"ג, סי' כב) לגבי מדוכה ומכתשת שראש המדוך שלה מצופה ברזל שאינה צריכה טבילה, מאחר שהיה ניתן להשתמש בה לאותו צורך גם ללא הברזל, שהרי גם מכתשת של עץ ניתן לכתוש בה, אלא שהברזל רק מקל על השימוש בה. שנידון זה דומה ממש לנידוננו לגבי מסחטת המיץ, שהמסחטה יכולה לפעול את פעולתה ולסחוט גם בראש הפלסטיק שלה, אלא שציפוי המתכת מסייע לעשות זאת ביתר קלות וביתר יעילות, וגם נשחק פחות מראש הפלסטיק, ולפיכך אינה צריכה טבילה. וגם מי שירצה להחמיר על עצמו, ולחוש שמא בכל זאת ראש המתכת מוסיף באיכות המסחטה בצורה משמעותית והופך אותו לעיקר הכלי, ובמיוחד לאותם המחמירים בלאו-הכי לטבול גם כלי פלסטיק - יש לו להטביל אותה ללא ברכה. בנוגע להגעלה - אם השימוש במסחטה הוא אך ורק לסחיטת מיץ תפוזים אין צורך כלל בהגעלה, שהרי כל חומרת ההגעלה לכלי נירוסטה חדשים היא שמא השתמשו במהלך ליטוש הכלי בחום גבוה מאד בשומנים אסורים מן החי שטעמם נבלע בו, ולכשישתמשו בכלי לבישול בחמין ייפלט טעם האיסור לתוך התבשיל, אבל בדבר שכל תשמישו בצונן אין לחוש לפליטת טעם איסור, וזאת מאחר שתפוזים בוודאי אין דינם כדבר חריף, שפולטים ומבליעים אגב דוחקא דסכינא. אמנם אם אמורים להשתמש בה גם לסחיטת לימונים היה מקום קצת להחמיר להצריך הגעלה, שכן מובא בב"י (יו"ד, סי' קכא) בשם הרשב"א שאתרוג דינו כצנון שהוא דבר חריף לעניין בליעות ופליטות אגב דוחקא דסכינא, והובאו דבריו גם במג"א (סי' תמז סקל"ג). וע"ע במה שעולה מתוך דברי המחבר בשו"ע (יו"ד, סי' צו ס"ד) והרמ"א (שם) לגבי לימונים, ובמש"כ הש"ך (שם סק"כ) די"ל שאינם חריפים כמו הצנון, ובמה שנחלק עליו הפר"ח (שם סקי"ח). וכן יעויין עוד במה שנזכר בשו"ע (שם ס"ב) לעניין פירות חמוצים, ובמה שהביא הט"ז (שם סק"ט) בשם או"ה שתפוחים חמוצים לא מיקרי דבר חריף, ושיש לסמוך ע"ז במקום הפסד, ובהגה' יד אפרים (שם ס"ב) שהביא שיש מקילים בזה בכל גווני. אלא שמאחר שאין הדבר מוסכם לגמרי, וגם יש סוברים שלא החמירו בדין דבר חריף כקורט של חילתית אלא רק בצנון, ולא בדברים אחרים, וכמו שהביא הש"ך (שם סקי"ב וסוסק"כ), ומצינו בדברי הפוסקים שצירפו דיעה זאת עם צירופים נוספים, וגם אין זה ברור כלל וכלל שראש המסחטה דינו כסכין שמבליע ומפליט בדבר חריף אגב דוחקא, לכן נראה שגם כל אותם יראים ושלמים המקפידים להכשיר כלי נירוסטה חדשים מחשש בליעות שומן איסור מן החי אינם צריכים להחמיר בחומרא זו במסחטת מיץ שכזו גם אם היא עומדת לסחיטת לימונים. בברכה מרובה