טומאת כהנים בפינוי באמבולנס

שלום וברכה ראשית, עלינו לברך על ערנותך לשאלה חמורה זו של טומאת כהנים בבתי-חולים, דבר שלא רבים מודעים אליה כדבעי, ובפרט אם אינם נמנים על שבט הכהונה מזרעו של אהרן, ואינם יודעים על כך שגם ישראלים מוזהרים שלא לטמא כהנים. לו היו עוד הרבה כמותך, העוסקים בתחומי הרפואה ו/או ההצלה, שהיו מודעים לכך, היינו זוכים מן הסתם להגיע להישגים ופתרונות טובים בנושא כאוב זה. אך לגופן של שתי השאלות ששאלת, כשם שאינך עורך מיון וסלקציה בין החולים, או המלווים והחובשים, שאתה נאלץ לפנות בשבתות לבית-החולים, ואינך בודק בציציותיהם מי הוא חולה שיש בו סכנה, שמותר ומצווה לחלל עליו את השבת במלאכות דאורייתא, ומי הוא חולה שאין בו סכנה, שלכל הדיעות אסור לחלל עליו את השבת במלאכות דאורייתא, אם בעצם הנסיעה באמבולנס, ואם בפעולות רבות שייעשו עבורו ולצורכו עם הגיעו לבית-החולים, ואתה מפנה מן הסתם את כולם לבתי-החולים, כך אין זו מחובתך להימנע מלפנות כהנים, שלדעתך אין בהם סכנה, או את המלווים והחובשים המתלווים אליהם. מה גם, שברוב רובם של מקרי פינוי לבתי-חולים באמבולנס, הן כתוצאה מקריאה והזמנה של החולה והן במקרה של תאונות דרכים או פיגועים וכיו"ב, מדובר במקרים שיש בהם סרך סכנה וספק פיקוח-נפש, שלא ניתן לשלול זאת אלא רק לאחר בדיקות יסודיות. בנוגע לחומר רלוונטי לנהג אמבולנס, אין בידינו חומר ערוך ומסודר עם הנחיות מפורטות. אך נוכל לציין לך את תשובתו של ראש המכון המנוח, הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל, בספרו שו"ת 'מעשה-חושב' ( ח"ג, סי' יב) בנוגע ל'תפעול ארגון הגשת עזרה ראשונה בשבתות ומועדים'. בברכת גמח"ט