טוסטר כריכים חלבי שחיממו בו נקניקיות בשריות

שלום וברכה מאחר ודרך השימוש במכשיר זה היא באופן גלוי, כשדפנות המכשיר נוגעות במאכלים עצמם, הבשריים או החלביים, ולא בתוך צלחת או קופסה (כמו במיקרוגל למשל), במיוחד כאשר הן נוגעות גם במאכלים יבשים, כשגם הבליעה מהנקניקיות הבשריות היתה ככל הנראה באופן שכזה, הרי שהשאלה במקרה זה חמורה יותר מאשר במכשירים אחרים. עם כל זאת, יתכן כי מעיקר הדין היה ניתן אולי למצוא בקושי ובדוחק רב צירופים להיתר להכשרת הטוסטר באמצעות חימומו לזמן ממושך ברמת החום אליו הוא מסוגל להגיע. אלא שהדבר תלוי בכמה וכמה שאלות הלכתיות, כדלהלן: בדרך-כלל בטוסטר כעין זה נותרים תמיד שאריות של גבינה צהובה וכדו' בעין, שהתחממו יחד עם הנקניקיות הבשריות, וקשה לדעת אם היה בנקניקיות שישים כנגד השאריות. אלא שאם ידוע שהנקניקיות היו מבשר עוף יש לדון להקל בספק שישים, וכמו שדנו בזה רבותינו גדולי הפוסקים (ראה: ט"ז יו"ד סי' צט סוסק"ה, וש"ך שם סק"ז). מחמת עצם השימוש של חימום תבשיל בשרי בכלי חלבי, שאם הטוסטר היה בן יומו, כלומר שהשתמשו בו לכריכים חלביים בתוך 24 שעות שקדמו לחימום הנקניקיות, הרי שיתכן כי השימוש בו לחימום נקניקיות יבשות שנגעו בדפנות המכשיר עצמו הופך את המכשיר ל'איסורא בלע', שכן הוא בלוע מתערובת של בשר בחלב שנבלעו ישירות על-ידי האור (ובמקרה זה גופי החימום החשמליים) שלא באמצעות רוטב. והדבר תלוי במחלוקת הפוסקים אם בליעות של בשר וחלב בזה אחר זה, כאשר לא נתבשלו בו זמנית בעת ובעונה אחת, דינם כ'היתירא בלע' או כ'איסורא בלע', אשר דעת שו"ע הרב (או"ח, סי' תנא סי"ג, בהגהה) והחוות-דעת (יו"ד, סי' צג, ביאורים סק"ב) שבליעות של בשר-בחלב שנבלעו בזה אחר זה דינן כ'היתירא בלע', וממילא די להכשירן בליבון קל, ועי' גם בנקודות-הכסף (יו"ד שם, ע"ד הט"ז סק"ב) דמשמע כן מתוך דבריו, אולם דעת הפמ"ג (או"ח, סי' תסא, בא"א סק"א) היא שדינן כ'איסורא בלע', שצריך ליבון חמור כדי להכשירן, כך שבמקרה שלנו לדעתו וודאי לא ניתן להכשיר את המכשיר, שהחום אליו הוא מגיע רחוק מאד מאד מחום של ליבון חמור אפילו לדיעות המקילות ביותר בשיעור חום זה. ועי' בשד"ח (אס"ד, מערכת ה, אות יז) שהביא עוד דיעות לכאן ולכאן לגבי בליעות בשר בחלב בזה אחר זה אם דינן כ'היתירא בלע' או כ'איסורא בלע'. גם אם נסמוך על דעות הפוסקים שדינן כ'היתירא בלע', וניתן להסתפק בליבון קל, הרי שיעורו של ליבון קל הוא ש"אם נתלבן כל-כך עד שקש נשרף עליו מבחוץ", כפי שמובא בדברי הרמ"א (או"ח, סי' תנא ס"ד), ואין זה ברור כל-כך שטוסטר לכריכים מגיע לשיעור חום שכזה. אלא שבמקום הצורך ניתן לדון להקל ולהסתפק לליבון קל במידת חום כזו שהיד סולדת בה משני עבריה, כמו שנזכר בדברי הט"ז (שם, סק"ח) והמג"א (שם, סקכ"ד), והובאו דבריהם בגליון הגרעק"א (שם, ס"ד, ע"ד הבאה"ג אות ל), וכן הובא להלכה בשו"ע הרב בכמה מקומות (שם, ס"י, סט"ז, סי"ט, סל"ח במוסגר וס"ע). המכשיר כולל מן הסתם גם חלקי פלסטיק ואחרים, אשר יש שמחמירים שלא ניתן להכשירם. למרות שדעתנו היא כי עד כמה שהם בולעים יש גם אפשרות להכשירם, בכל זאת לא בדקנו מעולם במכשיר זה עד כמה מתפשט החום לכל חלקי המכשיר ובאיזו רמת טמפרטורה, כך שיתכן שהבליעות נבלעו - אם מדין 'מפעפע' ואם מדין 'חם מקצתו חם כולו' - גם בחלקים צדדיים שאינם מגיעים לרמת חום מספקת לליבון קל, אך לא ניתן להכשירם באופן זה, והדברים תלויים בהרבה צדדים בדעות הפוסקים שאכמ"ל. מתוך כל הנקודות שהזכרנו דעת לנבון נקל להבין כי הכשרת הטוסטר באמצעות חימומו בחום אליו הוא מגיע היא דחוקה ביותר, וספק אם ניתן לסמוך על כך אפילו בשעת-הדחק, ובוודאי שדרך הכשרה זו רחוקה מאד מלהשתמש בה לכתחילה. לפיכך, מאחר שמחד גיסא מדובר במקום תורה ללומדי ועמלי תורה, ומאידך במכשיר לא יקר במיוחד, נראה לנו פשוט כי עליכם להתייחס לכך כאילו אכן לא ניתן להכשירו ולא להשתמש בו יותר כלל. בברכה מרובה