חמצןתרופות

טיפול בתינוק שנולד עם פגיעה משמעותית ביותר במוחו

למעכ"ת הג"ר אברהם משה שליט"א בנו ממשיך דרכו של מו"ר המופלא הבלתי נשכח הגרל"י הלפרין זצוק"ל מה שלומכם בזמנים הללו? לחברי הטוב מילדות נולד לפני כמה שבועות ילד אשר באשמת הרופאים בזמן הלידה נפגע רוב מוחו בצורה משמעותית ביותר, באופן שהוא יכול לנשום בקושי, אבל אינו יכול להזיז ולהניע שום אבר מאבריו וגם אינו יכול לאכול ולבלוע, ומזינים אותו רק בהזנה מלאכותית. לדעת הרופאים בוודאות גמורה אין לו שום סיכוי לשיפור המצב במאומה, וכך הוא ימשיך לחיות ל"ע כל זמן שיוכל לשרוד. הוא צריך טיפולים מיוחדים. מפעם לפעם יורד חום גופו בצורה דרסטית וצריך לחמם אותו בדרכים שונות. הרופאים אומרים כי הוא גם סובל יסורים גדולים כפי שזה גם נראה עליו. המצב שלו גורם כאב לב וצער רב להוריו היקרים, שאינם יכולים לעמוד במעמסה כבדה זו. הם רוצים לדעת עד כמה חייבים ברפואתו והצלתו של ילוד מסכן זה. איך אפשר גם לדבר על ליבם ולהסביר להם? אודה לכב' על תשובה ברורה בעניין. מרדכי ג. רב ודיין בקהילת... ס. פאולו, ברזיל.

תשובת ראש המכון:

לידידנו הנעלה הרה"ג ר' מרדכי שליט"א שלום רב לאוהבי תורתך בתשובה לשאלה הכאובה שהעליתם בפני, ובהתבסס ועל סמך הנתונים שהצגתם אכתוב בקצרה כיצד יש להתנהג לפי דרך התורה וההלכה, ללא נימוקים והסברים מיותרים, מטעמים מובנים. יש לחלק את דרכי הטיפול בו, יחד עם המאמצים לשמירת והצלת חייו, לשלושה סוגים: האחד - הטיפול הקבוע והשגרתי בו, הכולל הזנה ככל הצורך, עירויים ותרופות קבועות, חמצן, מכשור רפואי שהוא מחובר עליו, הקלה נשימתית, יחד עם שמירה על נקיון גופו והיגיינה סביבתית. השני - טיפולים לא קבועים, אבל די מקובלים, כדוגמת מה שהזכרתם בנוגע לחימומו בעת שחום גופו יורד, או כל טיפול מקובל בכל מצוקה שהיא. השלישי - טיפולי החייאה והצלה לא שגרתיים, כולל חיבור למכשירי החייאה חיצוניים במקרי הצורך של קריסת מערכות נשימתית או לבבית. את הסוג הראשון חובה להמשיך הלאה, ללא כל התרשלות, ועאכו"כ שאסור בשום פנים ואופן לנתקו מכל מכשיר מציל חיים שהוא כבר מחובר אליו. את הסוג השלישי אין חובה להפעיל במקרה כגון זה, מבלי ללמוד ולהקיש מכאן כמובן למקרים אחרים. באשר לסוג השני - היה אולי מקום לדון בזה, אך למעשה יש להחמיר בכך בספק נפשות ולנהוג גם בטיפולים המשתייכים לסוג זה כמו בטיפולים מן הסוג הראשון. יחד עם זאת, מן הראוי לחזק את ההורים הכאובים בדברי אמונה ובטחון, ולהסביר להם כי אבינו שבשמים הטוב והמטיב הוא זה שבחר להביאו לעולם בדרך זו, כאשר אשמת הרופאים בטיפול בו בזמן הלידה אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה, ואין כל מקום להתעסק כלל בחשבונות כגון אלו, וממילא עלינו להאמין כי זהו הטוב והרצוי ביותר עבור נשמתו וגם עבור הסובבים אותו. למרות שניתן לתת הסברים שונים מדוע נגזר עליו ועליהם כך, הרי שמאחר שאין עוד נביא ולא אתנו יודע עד מה, ואיננו משיגים ומבינים כלום בשורש הנשמות וייעודן, די לנו להאמין בזה באמונת אומן תמימה כי מה' יצא הדבר וכך בדיוק צריך להיות עבור כולם. בנוסף על כך, כאשר הקב"ה מנסה הורים בניסיון מר שכזה הוא גם נותן להם במקביל את הכוחות הדרושים לעמוד בכך ולקבל זאת באהבה, שכן אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו. ככל שיחוזקו ויחזקו את עצמם בדיבורים ומחשבות של אמונה ובטחון, כך יקל עליהם לשאת את משא הכאב על כל הכרוך בו. בתקווה ובברכה שמהיום והלאה נשמע ונתבשר כולנו אך ורק בשורות טובות ישועות ונחמות הרב אברהם משה הלפרין ראש המכון