טיפולים רפואיים בשבת באמצעות אור

שלום וברכה ביחס לשתי השאלות ששאלת, הן בנוגע לישיבה בשבת סמוך למנורה כחולה למניעת תסמיני דיכאון, והן בנוגע לשהיה בשבת ליד מכשיר טיפול אלחוטי בתדרים מסוג לייף באלנס, אשר לפי הקישור שצירפת אמור לסייע ולהקל על שורה ארוכה ומגוון רחב של מחלות קשות יותר וקשות פחות, ומתוך הנחה שמדובר כמובן במכשירים הפועלים מערב-שבת או מופעלים בשבת עצמה באמצעות שעון שבת, התשובה היא דומה: בשתיהן אין כל השפעה של המטופל על הפעילות החשמלית, כך שמצד זה אין כל חשש. אמנם עדיין נותרת בהן שאלת עשיית רפואה בשבת, שגזרו עליה חז"ל משום גזירה שמא ישחוק סממנים, וכמו שנפסק בשו"ע (או"ח, ר"ס שכח): "מי שיש לו מיחוש בעלמא והוא מתחזק והולך כבריא אסור לעשות לו שום רפואה ואפילו על-ידי אינו יהודי, גזירה משום שחיקת סממנים", והוסיף על כך בשו"ע הרב (שם, ס"א): "ואפילו דבר שאין בו משום סרך מלאכה אפילו מדברי-סופרים, ואין בו שום איסור כלל לבריא, מכל-מקום כיון שעושה לרפואה וניכר הדבר שמתכוין לרפואה אסור" וכו', וכ"ה בקצרה במ"ב (שם, סק"ב). ואף שנפסק בשו"ע (שם, סמ"ג): "מותר לכפות כוס חם על הטבור ולהעלותו, ולהעלות אוזנים בין ביד בין בכלי, שכל אחד מאלו שאין עושין בסמנים כדי שנחוש לשחיקה" וכו'. אולם שם הדברים אמורים בסוגי מחלות, מיחושים, תופעות ואירועים רפואיים אחרים, שדרך הטיפול בהם אינו באמצעות תרופות למיניהן, אלא רק באותן דרכים המוזכרות שם, אבל בכל תופעה רפואית שמטופלת גם בתרופות לא התירו לטפל בה בשבת גם בדרכים אחרות לגמרי שאין להן קשר לגזירת שחיקת סממנים, וכמו שלמד המ"ב מתוך מה שנפסק בשו"ע (שם, סמ"ב): "אין מתעמלין, היינו שדורס על הגוף בכח כדי שיגע ויזיע" וכו', שעל כך כתב המ"ב (שם, סק"ל): "ואין להקשות כיון שאין כאן שייכות שחיקת סממנים היה לנו להתיר, כמו בסעיף שאחר זה, י"ל דכיון שלפעמים מביאין הזיעה על החולה גם-כן על-ידי סממנים חיישינן שיעשה רפואה האחרת, משא"כ בסעיף שאחר זה שאין שייכות רפואה לאותן הדברים על-ידי שחיקת סממנים כלל לא גזרינן". וא"כ כ"ש בנדו"ד שבוודאי הטיפול הקונבנציונלי הרגיל והשגרתי ברוב רובן של התופעות הללו הוא באמצעות תרופות שונות, כך שלא ניתן לומר שהטיפולים הללו אינם בכלל גזירת שחיקת סממנים. ועי' בשו"ת 'מנחת-יצחק' (ח"ה, סי' לב) שכתב בדומה לזה ממש. יחד עם זאת, חלק גדול מן המחלות והתופעות, להן מיועדים הטיפולים הללו, כולל מקרי דיכאון, הן לעיתים רבות תופעות עם מימד מסויים של פיקוח-נפש, וממילא מי מהם שהטיפולים הללו מסייעים בידו ומקילים עליו, ובפרט אם הוא רגיל בהם מקודם לכן בימות החול, שאולי ניתן להחשיב זאת כרפואה שהחלו בה קודם השבת, שנהגו להקל בה (על יסוד מה שהביא הגאון מהר"ש קלוגר ב'ספר החיים', סי' שכח סקפ"ו, ד"ה בסעיף לז, ד'מרגלא בפומא דאינשי'; וראה עוד בס' שש"כ, פל"ד סי"ז והערות עז-עח), שבוודאי ניתן להתיר לו לעשות זאת גם בשבת. לפיכך, אף שלא ניתן להתיר זאת מראש באופן גורף, יש צורך לשקול כל מקרה לגופו ולנהוג על-פי הוראת מורה הוראה המכיר את המקרה ופרטיו. בתפילה לרפואה שלמה לכל חולי בית ישראל ובברכת פסח כשר ושמח