גרמאסוללה

טעינת מעבד לשתל שבלול (קוכליארי) בשבת

שלום וברכה אני לקראת ניתוח שתל, רציתי לשאול לגבי שתל של חברת מדאל, האם ניתן להצמיד ולנתק בשבת מהראש, ומה אופן ההטענה המותר בשבת (רוצה את המכשיר העגול ולא את זה שמעל האוזן שהוא עם סוללות). למעשה שתי החברות מדאל וקוכליאר הציעו מכשיר על סוללות, אצל שניהם מחזיק כמעט יומיים. הבעיה שמדובר במכשיר שיושב מעל האוזן, ובמקרה הנוכחי יש קושי גדול שהסביבה תראה שיש שתל, וכיון שיש אופציה להסתיר את הדבר לחלוטין תחת כיסוי הראש (מדובר באישה נשואה) לכן רוצים את המכשיר שלו. אכן אין אופציה של סוללות. בבטאון שלכם היה כתוב בעבר שחברת מדאל לא ביצעו שום שינוי בהטענה, אך למעשה כשהיינו שם לפני כחודש וחצי הנציגה אמרה לנו שיש פיתוח שלכם של כבל מיוחד להטענה בשבת ללא כיבוי המכשיר, וניתן לרוכשו בנפרד במחיר של 650 ש"ח. האם זה לא נכון? או שזה בסדר לכתחילה הכבל הזה? מה הפרמטר להטענה. וכן קשה פה עם העניין שבעצם יש אופציה הלכתית חלקה יותר, אבל בגלל קושי רגשי רוצים ללכת על האופציה שהיא לכאורה פחות מבחינה הלכתית. איך אפשר לבחון את זה? מתי הזמן הנכון הלכתית להטעין אותו? הבטריה נטענת 4 שעות ומחזיקה מעמד 24 שעות. כמו"כ רצינו לדעת כאמור מה לגבי חיבור וניתוק המכשיר בשבת מהראש. חשבנו שיש גם אופציה שילד תחת גיל חינוך יכול להוריד או להצמיד לאמא. ובהמשך לכל הנ"ל ביקשתי מהחברה פירוט גם מצידם לגבי אופן השימוש המעשי בהטענה הזו בשבת. אני מבינה שבעצם כל כבל רגיל של הטענת טלפון נייד מאפשר הטענה ללא כיבוי בסופו, רק שעלתה שאלה של תקיעה בחוזק ולכן הציעו את הכבל המיוחד. האם באמת למעשה אתם סוברים שמדובר בתקיעה בחוזק ויש צורך בכבל מיוחד? או שניתן לסמוך על כבל רגיל? יש גם אופציה של כבל עם מגנט, יש חתיכה קטנה שנכנסת למקום ההטענה, והוא מתחבר לכבל שמחובר לחשמל באמצעות מגנט, האם זה יכול גם לפתור את העניין? תודה רבה! לאה ו.

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה א. כפי שכבר כתבנו על כך לא אחת, ומן הסתם גם הזדמן לכם לקרוא זאת, הרי כיום החברות מפסיקות כמעט לייצר הן מכשירי שמיעה והן מעבדים מתקדמים לשתלים הפועלים באמצעות בטריות/סוללות, והן עוברות למכשירי שמיעה נטענים, שהטעינה המלאה שלהם אינה מספיקה אפילו ליממה אחת שלמה, שלא לדבר על שבת וחג סמוכים זה לזה או שבת שלאחר שני ימי ראש-השנה (ובחו"ל מצוי הרבה יותר שני ימים טובים הסמוכים לשבת מלפניה או מאחריה), והם דורשים טעינה במהלך היממה. ההמלצה המקובלת במקרים אלו היא לחבר את המטען מערב-שבת לשקע, יחד עם שעון שבת לשקע, להניח את המכשיר לטעינה בלילה קודם השינה בעוד המטען מנותק מזרם החשמל, כאשר הוא עתיד לאחר מכן להתחבר לחשמל באמצעות שעון-שבת מכוון מראש ולהטעין את המכשיר במשך כמה שעות כפי הצורך, כאשר לאחר סיום הטעינה המלאה הוא יתנתק שוב מזרם החשמל עוד קודם שהמשתמש יתעורר ויטול אותו ממקומו כדי להרכיבו שוב באוזנו. מלכתחילה, כל עוד היה ניתן להשיג במקביל גם מכשירים הפועלים באמצעות סוללות לא היתה דעתנו נוחה כל-כך מן המורים לנהוג כן לכתחילה בכל שבת, ולרכוש מכשירים שכאלה על דעת כן שיוטענו בשבתות ובחגים, כאשר מסיבה זאת היינו עד לא מכבר ממליצים לכל השואלים הרבים על כך, בכתב ובעל-פה, להעדיף את המכשירים הפועלים באמצעות סוללות המחזיקות מעמד כמה ימים, ולא התרנו זאת אלא במקרים חריגים, כפי שגם פרסמנו זאת בשעתו בתשובה הלכתית שהתפרסמה בבטאון 'אספקלריה' גיליון כ"א לחודש חשון תשפ"א (עמודים 5-6) המצו"ב. אך כיום, כאשר כמעט ולא ניתן להשיג מכשירי שמיעה הפועלים באמצעות סוללות, ובפרט לאלה הנזקקים למכשירים מיוחדים, מכל סיבה שהיא, שלא ניתן להשיגם כלל עם סוללות, אנו מתירים מחוסר ברירה לנהוג בדרך האמורה, אלא שלדעתנו ראוי מאד לבצע את ההנחה על מקום הטעינה בשינוי ולהניח זאת על המטען בדרך של שינוי כלאחר יד. כלומר: לא בדרך האחיזה הרגילה בין האגודל לאצבע הסמוכה לה (המכונה 'אצבע'), אלא בתפיסה בין האצבעות האחרות והנחה על המטען. אלא שבאשר למעבדים של שתלי השבלול החדישים והמתקדמים שהטעינה שלהם היא אלחוטית המכשיר כבה בשעת הטעינה עם הנחתו על משטח המטען, כך שיש צורך להפעילו מחדש לאחר סיום הטעינה, דבר שלא ניתן לעשותו בשבת. לפני למעלה משנה עסקנו רבות עם נציגות של קבוצת נושאי שתלי שבלול, המתמודדים עם בעיה זו, ומחפשים דרכים יחד עם החברות העולמיות למצוא להם פתרון. אך לצערנו לא הצלחנו להגיע לפתרון מושלם. ב. באשר להסרת המכשיר מעל הראש בשבת והנחתו שוב, כאשר אין צורך בטעינתו, אנו ממליצים למי שיכול ויש באפשרותו שישתדל להישאר עם זה, ואולי לחבוש על זה גם בלילה משהו כמו סרט או כובע מהודק שיתפוס זאת. עם זאת, במידה וזה בכל זאת נפל או זז ממקומו (או למי שבכל מקרה מאוד מתקשה לישון עם זה) שיחזיר אותו למקומו בדרך שינוי, כאשר במקום צער וצורך גדול כזה ניתן להתיר לעשות כן לכתחילה. כנ"ל גם לגבי מי שנזקק להסיר אותו כדי לטעון אותו. האופציה של הסרה והצמדה באמצעות ילד שלא הגיע לחינוך היא בהחלט אופציה אפשרית. ג. באשר לאפשרות טעינת המעבד באמצעות כבל מיוחד - זה נכון. זה אמנם לא פיתוח שלנו. זה רעיון שהציג בפנינו ד"ר ח. אשר אפרתי קלינאי תקשורת בכיר. ההנחיה המקובלת אצלנו להטענת סוללות של מכשירי שמיעה ומעבדים לשתלים, כאשר לא ניתן להשתמש בסוללות המחזיקות מעמד לכמה מים, היא לטעון אותם בדרך גרמא (ולפי הוראתנו גם בדרך שינוי) באמצעות שעון שבת. כאמור לעיל, הנחיה זו נועדה למכשירים הנטענים בהנחתם על משטח הטעינה, ללא צורך בחיבור לכבל, ומשכך נוצרה הבעיה במעבדים הכבים מיד עם ההנחה על משטח הטעינה ונדרש להפעילם שוב לאחר הסרתם מן המשטח. לצורך כך יצרנו קשר עם חב' 'מדאל' וביקשנו לפתור זאת, כפי שמתואר בהרחבה בחומרים ששלחנו לכם בשעתו. התברר שככל הנראה שינוי שכזה במעבדים, שעל פניו נראה די פשוט, דורש הליכים מסורבלים במשך זמן ממושך, והוא לא יוכל להתבצע רק בדור הבא, או זה שלאחריו, של המעבדים. במקביל, הגיע אלינו ד"ר אפרתי והציע לעת-עתה לטעון את המעבדים באמצעות חיבור לכבל הטענה שיופעל לאחר מכן על-ידי שעון שבת, כאשר בצורת טעינה זו שכזאת המעבדים אינם כבים. במהלך הדיון עמו עלתה בין היתר שאלת ה'תקיעה בחוזק' של החיבור לכבל ההטענה, ועל כך הוא הגיב כי הוא מצא דרך לפרק את שיני קצה הכבל שתופסים אותו בחיבור, באופן שהחיבור יהיה קצת רופף. הוא הוסיף כי הוא מוכן לסייע לכל מי שיצטרך בהשגת הכבל המתאים ופירוקו כאמור, וכן בפנייה לקופ"ח לסבסד או להוזיל את מחירו. מצד אחד, לא קבענו מסמרות כי טעינה בכבל רגיל אסורה משום 'תקיעה בחוזק', ומצד שני אנחנו גם לא הענקנו אישור הלכתי לכבל זה, ורק הסכמנו עמו כי בתנאים הנוכחיים זו האפשרות היחידה המומלצת לטעינת המעבד למי שזקוק לכך, ובוודאי שיש עדיפות הלכתית לכבל שאין בו כל חשש 'תקיעה בחוזק'. ולשאלתכם, כבל המתחבר באמצעות מגנט יכול גם הוא לפתור בעיה זו. בברכת שבת שלום ומבורך ושנשמע ונתבשר כולנו רק בשורות טובות