מזגןשבתשעון שבת

כיסוי או גילוי של שלט למזגן המשמש גם כשעון-שבת

לכבוד הגאון רבי אברהם משה הלפרין שליט"א אחדשה"ט כיאות לו נשאלתי ע"י יהודי יקר, שרכש מזגן חדש עקב גלי החום החזקים שהיו פה עיר מקסיקו בזמן האחרון. והנה בשלט של המזגן יש אפשרות לתכנן פעולות המזגן, שידלק בשעה פלונית ויכבה בשעה אלמונית, והוא משתמש בזה כשעון שבת, כך שידלק ויכבה מתי שהוא חושב שיהיה צורך בדבר. ושאלתו ובקשתו: כשהמזגן דולק, ועומד להיכבות בעוד כמה דקות, האם מותר לשים מגבת וכדומה ע"ג השלט, כדי שישאר במצבו - דלוק. וכן איפכא, אם הוא כבוי ועומד להידלק, אם מותר לשים מגבת ע"ג השלט כדי שלא ידלק. ומאידך, כשיש מגבת על השלט, אם מותר להסירה כדי שבעוד כמה דקות ישתנה מצב המזגן. לפי מה שלמדנו מכת"ר, להמשיך את המצב מותר, ולשנות את המצב אסור. והוא ע"פ המבואר בשו"ע סי' רע"ז ס"ב - אסור לפתוח הדלת כנגד המדורה שהיא קרובה קצת אל הדלת ואפי' אין שם אלא רוח מצויה, אבל אם היה פתוח כנגדה, מותר לסוגרו ואין בו משום מכבה. אבל מכיון ששאלה זו חדשה אצלי, ואיני מתמצא בענינים אלה, הנני פונה אל המומחה, שיורנו כדת מה לעשות. יה"ר שיזכה עוד רבות בשנים לזכות את הרבים מתוך הרחבת הדעת, שמחה בריאות ונחת דקדושה. בתודה מראש דוד כהן כולל מאור אברהם, מקסיקו

תשובת ראש המכון:

שלום וברכה לידידנו הדגול הג"ר דוד כהן שליט"א מראשי הכולל 'מאור אברהם' ומחשובי מורי ההוראה ומעמידי הדת על תילה במכסיקו סיטי רבתי באופן עקרוני, כיוונתם אכן אל האמת בשאלת חכם, שהיא חצי תשובה, והרבה מעבר לזה. אלא שלא כ"כ דייקתם בהגדרותיכם, שכן ההגדרה אינה שהמשכת המצב מותרת ופעולת שינוי המצב אסורה, אלא ההגדרה הנכונה והאמיתית היא שכל שהמצב ממשיך לפעול מעצמו, הן בהמשכת פעולה והן אפילו בהתחדשות ושינוי של פעולה, מחמת כל התנאים והנתונים שהיו קיימים מכבר, אלא שיש דבר חיצוני, שאינו מכלל התנאים והנתונים הנדרשים להמשך הפעולה, והוא רק גורם חיצוני העומד להפריע להמשך הפעולה, כמו במקרה עליו שאלתם, אשר הוא השעון-שבת המוטמע בשלט, שעומד כביכול להפריע ולנתק או להפעיל את המזגן, אין שום איסור לסלק את המפריע ולמנוע ממנו למנוע את הפעולה, שזה במקרה עליו שאלתם באמצעות כיסוי השלט במגבת, הן כדי למנוע את הכיבוי והן כדי למנוע את ההדלקה, והר"ז ממש כנעילת דלת בפני הרוח הנושבת על הנר, כדי שלא יכבה וימשיך לדלוק, ולא עוד אלא שגם תגדל שלהבתו, כמבואר בסימן שציינתם בס"א, או בפני הרוח הנושבת על מדורה דועכת ומלבה אותה, למרות שמהר מאד היא תכבה כתוצאה מכך, שזו ההלכה שציינתם אליה מסעיף ב' שם, וזאת מאחר שכל תוצאותיה של פעולה שכזו, שכל מטרתה היא לסלק ולמנוע מכח חיצוני שמפריע לפעולה את ההפרעה, אינה מתייחסת כלל אל מי שסילק את המפריע. לגבי הסרת המגבת מעל השלט, הן כדי להביא להפעלתו והן כדי להביא לניתוקו וכיבויו, היה מקום לדון שפעולה זו אולי נחשבת כפעולת 'הסרת המונע' בפני החיישן האמור לעשות זאת כעבור זמן מה, שזו פעולה המתייחסת אל מסיר המונע. ולכן גם אם לא ניתן היה לומר בהחלטיות שאסור לעשות כן - כאשר עושים זאת לפני שהגיע זמן החיישן להפעיל או לנתק את המזגן לפי המתוכנן בו מערב-שבת, מאחר שהסרת המונע נעשית עוד לפני שהכח הפועל התחיל בפעולתו כלל, והגדרתה ההלכתית היא פחותה מאשר הסרת מונע בכח-שני - הרי בוודאי שהיה צריך להימנע מכך. אולם למעשה גם במקרה זה מדובר בפעולה של 'מניעת המונע' וסילוק המפריע גרידא, המאפשרת את פעולתו השגרתית של השלט/מזגן מכח כל הנתונים נדרשים שהיו קיימים מכבר לאחר סילוק המפריע החיצוני. אך למעשה סבורני בכל זאת שאין ראוי להורות בזה היתר לרבים לנהוג כן לכתחילה באופן סדיר, בשל המכשולות האפשריים. ורק במקום צורך גדול וחשוב יש מקום לשקול להתיר זאת על-פי הוראת רב מורה הוראה מובהק. כדאי שתקראו את סדרת המאמרים של 'מושגי יסוד', המתפרסמת בגיליונות 'אספקלריה' האחרונים, מתוך שיעורים רבים שמסרתי במשך השנים בנושאים אלו. המאמר האחרון שהתפרסם בגיליון החדש שהופיע אמש, ובוודאי קיבלתם אותו, מתייחס גם הוא בהרחבה נוספת להגדרות אותן הצגתי בתשובתי זאת. בברכה מרובה לכב' ולכל ידידנו עמלי התורה במחנכם ובתקווה להיפגש יחד פא"פ מתוך שמחה ובשורות טובות הרב אברהם משה הלפרין ראש המכון