כיריים גז ביו"ט

שלום וברכה כידוע, נחלקו בזה גדולי הרבנים בדורנו ויש בזה פנים לכאן ולכאן, באופן שהמחמיר על עצמו יש מקום לחומרתו, ולאידך גיסא המיקל יש לו בהחלט על מי ועל מה לסמוך וראה ביתר הרחבה בתשובתו של ראש המכון הגאון הגדול רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל בשו"ת "מעשה-חושב" ח"ח סי ה'. בהגדלת האש שכבר בוערת מעיו"ט נראה שאין מקום לחוש כלל. לדעתנו, אף שמדינא יש די סברות להתיר פעולה זו, כאשר היא רק גורמת לכיבוי האש, מ"מ אין זה ראוי 'לשחק באש' ביו"ט ע"י השלכת כפיות, כשבהחלט יתכן שעצם ההשלכה היא שתכבה ישירות את הלהבה, או לחילופין שימשיכו להחזיק בכפית, באופן שאין זה ברור כ"כ אם להחשיבו כ'גרם כיבוי', ולכן ראוי להימנע מלפרסם היתר זה באופן גורף. וראה עוד מש"כ ראש המכון הגאון הגדול רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל, בספרו 'כשרות ושבת במטבח המודרני' (עמ' שמ"ג) על הצעות דומות אחרות לכיבוי הגז ביו"ט.