כיריים ופלטה לפסח

שלום וברכה הקולא המיוחדת בכלי חמץ שלא השתמשו בהם במשך שנה שלמה מבוססת על תשובות ה'חכם-צבי' (סי' עה וסי' פ) שהתיר בדיעבד תבשיל שנתבשל בפסח בקדירה נקיה של חמץ שכבר לא השתמשו בה למעלה שנה תמימה, שלפי דעתו גם בני אשכנז שמחמירים בפסח בנטל"פ, כדעת הרמ"א (או"ח, סי' תמז ס"י) אין להם להחמיר לאחר י"ב חודש שכבר איו בה טעם כלל. אולם כל הפוסקים לא סמכו על כך למעשה (ועי' בזה בשע"ת סי' תנא סק"א), ורק במקום שיש עוד צירופים נוספים לקולא, או לגבי מנהגים שנהגו להחמיר בהם (כגון אותם שנוהגים איסור באכילת 'שרויה' בפסח), סמכו לצרף גם דעת החכ"צ. לפיכך בנוגע לשאלותיך: ציפוי משטח הכיריים של הגז, לאחר החלפת החצובות או ליבונן באש (כמבואר בדברי הרמ"א או"ח סי' תנא ס"ד שחצובה צריכה ליבון, ועי' במ"ב שם סקל"ד), אינו אלא בגדר חומרא, ועפ"י מש"כ הרמ"א (שם סכ"ב) שאסור להניח קדירות של פסח על תנור חרס של חמץ, ועי' במג"א (שם סקמ"ד) ובח"י (שם סקס"ג) שדנו אם זה מעיקר הדין או רק בתורת חומרא, והאם יש להתיר בדיעבד, ובמה שכתבו בזה בשו"ע הרב (סס"ה) ובמ"ב (ס"ק קלו) והזכירו בתוך דבריהם שיש להניח על התנור דבר מפסיק כמו חתיכת ברזל, ובנדו"ד עדיף טפי, שהרי הסירים אינם נוגעים כלל במשטח הכיריים. לפיכך מן הדין בוודאי היה מקום לצרף בנידון זה גם את סברת החכ"צ להקל בכלי חמץ שלא השתמשו בו י"ב חודש. אך לגבי השאלה אם יש מקום להדר ולהחמיר לצפותו בנייר כסף עבה לצורך שימוש בפסח, נראה שאכן משום חומרא דפסח מן הראוי לעשות כן (עכ"פ בנייר כסף רגיל), ומהיות טוב וכו'. בנוגע לפלטה חשמלית, שנוקתה היטב וגם הוכשרה בליבון קל ובעירוי רותחים מכלי ראשון, הרי לגבי הספק שאין יודעים אם השתמשו בה לבשר או לחלב, וגם לגבי החשש שמא השתמשו בה למאכלי איסור, שהוא לכאורה חשש רחוק ביותר (אלא אם כן יש סבירות מסויימת לחשש זה), ניתן להסתפק בכך, בפרט לאחר שכבר עברו עליה י"ב חודש ללא שימוש. גם לגבי פסח היה די בכך מעיקר הדין, אך בכל זאת משום חומרא דפסח עדיין יש מקום להחמיר ולהדר, כנ"ל בתשובה מס' 1. בברכה מרובה