כניסה לבית שעל-ידה הוא מתחבר באמצעות בלוטוס למכשיר חשמלי אחר

שלום וברכה אשיב בקצרה ממש: לא כ"כ הבנתי מה השאלה מצד יחס האדם למלאכה. פשוט וברור שמלאכה שאדם עושה באמצעות וכתוצאה מהליכתו וכניסתו מתייחסת אליו. אלא שרק היה מקום לדון אם מלאכה מעין זו נחשבת כדרך עשייתה או כמלאכה בשינוי וכלא"י, וגם לענין זה לכאורה יש להתייחס לכך כמלאכה כדרכה מאחר שכך היא דרך השימוש הרגיל בה. ובאשר לגדרי המלאכות הרי כל המלאכות השייכות בהפעלה/כתיבה במכשירים 'חכמים' למיניהם שייכות גם בזה. אמנם יש קצת צד קולא בזה, שכן יש מכשירים רבים מסוג זה, כמו במשאבות אינסולין וכדו', שאינם משדרים ברציפות, גם כאשר הם נמצאים בסמיכות, וזאת על-מנת לחסוך בבזבוז הסוללה, אלא מידי כמה דקות (5 דק' למשל) הם מחפשים את המכשיר שעל הגוף למשך דקה בערך, וכשהם קולטים אותו הם בודקים ורושמים את רמת הסוכר. אם הם לא קולטים אותו, מאחר שהוא רחוק מהם, הם אינם ממשיכים לחפש, אלא כעבור דקה בערך יפסיקו את החיפוש, ויחדשו אותו שוב כעבור 5 דק' מהבדיקה הקודמת, וכך חוזר חלילה. כך שיתכן מאד שכשנכנסים לבית עדיין אין כאן מעשה גמור, אלא גרמא לכשיתחדש החיפוש. וממילא יש לנו כאן ספק של פס"ר (באינו מתכוון) אם הפעולה תתרחש במעשה (במידה והכניסה תהיה באמצע החיפוש) או בגרמא (במידה והיא תהיה בזמן ההפסקה). מובן מאליו, שההתייחסות בתשובה זו היא רק לעצם השאלה על תוצאות הכניסה לבית, שאולי יש לה השלכות על תדירות היציאות מהבית ואכמ"ל. אבל אין כל קביעה לגבי הכניסה לבית, ובוודאי שלא במקרי הצורך שגובלים לא פעם בפקו"נ ממש. בברכה מרובה עד בלי די הרב אברהם משה הלפרין ראש המכון