מונה גז חכם בשבת וביו"ט

שלום וברכה ניסינו לברר אצל גורמים שונים בחב' 'פזגז' במה בדיוק מדובר, ומהי דרך פעולתם של מוני הגז הללו. להפתעתנו הרבה רובם לא ידעו כלל במה מדובר. אחת הפקידות שכן הכירה את המונים הללו לא ידעה להשיב על שאלותינו. אנחנו עדיין ממתינים לתשובות ברורות ממהנדסי החברה. עם זאת, אנו מעריכים בסבירות גבוהה כי המונה החכם 'חש' בכל כמות קטנה של גז שמשתמשים בה, ובאופן מידי משתנים הנתונים שעל צג המונה והם גם נאגרים בזיכרונו הפנימי, ואולי גם משודרים מיידית או מפעם לפעם למחשב המרכזי, במתכונת דומה פחות או יותר למדי מים דיגיטליים ולמוני חשמל חכם. אך בעוד שמדי מים דיגיטליים מושפעים מכל צריכת מים בשבת עצמה, שמתבצעת על-ידי האדם עצמו, הרי שמוני חשמל חכם אינם מושפעים כלל בשבת מפעולת האדם עצמו, גם אם הם ממשיכים למדוד בשבת את תצרוכת החשמל של התאורה ושל מכשירים חשמליים נוספים הפועלים מערב-שבת או מופעלים אוטומטית בשבת עצמה באמצעות שעון-שבת, להוציא במקרים ספציפיים נדירים, שבהם תיתכן השפעה של פעולת האדם על שינויים בזרם ו/או בצריכת החשמל, וממילא גם על המדידה במונה החכם וכל הכרוך בכך, כפי שפרסמנו בעבר בבטאון החודשי של המכון 'אספקלריה' לחודש כסלו תשפ"ג (המצו"ב), עמ' 19, בתשובה הלכתית לשאלה שהופנתה אלינו בנושא זה, ובה התבאר כי עד כמה שלא חוששים, מכל סיבה שהיא, לעצם השינויים שבזרם ובצריכת החשמל כתוצאה ממקרים חריגים אלו, אין גם כל צורך לחוש להשפעות הנלוות על מונה החשמל החכם. ובאשר לנידוננו, הרי ככל שמדובר בלהבות כיריים של גז הדולקות מערב-שבת, אין כל השפעה שהיא של האדם על מונה הגז החכם, שכן האדם אינו משפיע בשבת כלום, לא במישרין ולא בעקיפין, על כמות צריכת הגז, שזורמת בהתאם לכמות הלהבות ועוצמתן שנקבעו מערב-שבת, ואין בכך כמובן כל צל צילו של חשש הלכתי. אמנם אם מדובר בבית שבו מחממים את הבית באמצעות חימום של גז (יונקרס) עלולה בהחלט להיות השפעה של האדם על כמות צריכת הגז, כתוצאה מפתיחת דלתות או חלונות, העלולות בהחלט להשפיע על גודל הלהבה, כפי שהתייחסנו לכך בבטאון החודשי של המכון 'אספקלריה' לחודש שבט תשפ"א (המצו"ב), במדור 'על משמר ההלכה', במאמר אודות 'אמצעי חימום ביתיים', עמ' 24, וממילא הן משפיעות בהכרח גם על כמות צריכת הגז, ובעקבותיה על כל השינויים המיידיים בצג המונה החכם וכל יתר השינויים באגירת הנתונים ואולי גם בשידורם למחשב המרכזי. אלא שאם יש צורך לחוש לכך הרי שהרבה יותר יש להחמיר בפתיחת דלתות וחלונות (או בסגירתם) בשל עצם ההשפעה על הגדלת (או הקטנת) הלהבה, ואילו אם יש שמקילים בכך, מסיבות הלכתיות שונות, הרי שמאותן סיבות גופא בוודאי שאין צורך לחוש להשלכות הנוספות בהשפעה על השינויים במונה הגז החכם. הבעיה הנוספת היא באשר להדלקת הכיריים של הגז ביום-טוב למטרות חימום אוכל, בישול וטיגון וכיו"ב, שכן פתיחת ברזי הגז לצורך ההדלקה גורמת מיידית לכל אותם שינויים במונה החכם שהוזכרו לעיל. בעיה זו מצטרפת לבעיה הידועה מכבר - בחמש עשרה השנים האחרונות - באשר להדלקת כיריים של גז ביום-טוב, בשל חיישן הבטיחות (טרמוקפל) הקיים כיום בכל סוגי הכיריים של גז, שהבערת להבת הגז יוצרת זרם חשמלי (אלקטרו-מגנט) באמצעות התחממות חוט מתכת כפול (דו-מתכת) והחיכוך שנוצר בין שני החוטים, כאשר הכח המגנטי של זרם זה מחזיק את צינור הגז פתוח ומאפשר את זרימת הגז כל עוד הלהבה דולקת, ואילו ברגע שהלהבה נכבית, מכל סיבה שהיא, מתקרר מיד חוט המתכת הכפול (דו מתכת) שיוצר את הזרם והכח המגנטי נעלם, כך שאין מה שיחזיק את צינור הגז פתוח והוא ננעל מעצמו ומעבר הגז נחסם. יתכן כי במקרה זה הבעיה של ההשפעה על השינויים במונה החכם חמורה יותר מן הבעיה של יצירת הזרם בחיישן הבטיחות, שכן השינויים במונה החכם אינם קשורים כלל להבערת הגז לצורך אוכל נפש ביום-טוב. אולם כבר פרסמנו על כך לא אחת בגיליונות 'אספקלריה' (ראו: גיליון לב, לחודש תשרי תשפ"ב, עמודים 21-22; גיליון סט, לחודש אלול תשפ"ד, עמודים 23-25; גיליון ע, לחודש תשרי תשפ"ה, עמ' 34) על יסוד תשובתו ההלכתית של ראש המכון המנוח, הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצוק"ל (שו"ת 'מעשה-חושב', ח"ח, סי' ה), אודות חיישן הבטיחות שבכיריים של גז, כי למרות שמעיקר הדין יש מקום בהחלט להקל בזה, אך לרווחא דמילתא ראוי להדליק את הכיריים ו/או לפתוח את ברזי הגז ביום-טוב בדרך של שינוי, מן הטעמים ההלכתיים המבוארים שם, וממילא הנוהג לעשות כך יש לו לכאורה על מה לסמוך להקל גם באשר להשפעות על מונה הגז החכם. בברכת חודש טוב ומבורך