מזוזות בפתחי חדרי ספח לסלון הבית

שלום וברכה ראשית, ברכות לבביות לרגל שמחת חנוכת הבית החדש. יה"ר שיהיה בית זה משכן לשכינה הקדושה, שתשרה תמיד במעונכם, וישמע בבית זה קול ששון וקול שמחה, מתוך אושר והרחבת הדעת. שנית, תודה על ההזמנה להשתתפות בחגיגה. נשקול זאת בחיוב, ואם הדבר יתאפשר נשמח להשתתף. ובאשר לשאלותיך אודות מיקום המזוזות בשלושת החדרים הנספחים לסלון הבית, אשר כפי שכתבת נכונה כל אחד מהם מעורר שאלות הלכתיות שונות זו מזו, ולכן נשיב אכן על כל אחד מהם בנפרד, בתוספת השיקולים והנימוקים ההלכתיים בקצרה ובתמציתיות, שכפי שאנו יודעים הם מעניינים אותך בדרך-כלל. החדר המיועד לספריה הוא חדר שיש בו לכל הדעות ד' על ד' אמות, שהוא חייב במזוזה מצד עצמו, ויש לקובעה מימין הכניסה מהסלון לחדר הספריה. אלא שמאחר שפתח זה אין לו דלת הוא פטור ממזוזה לפי דעת הרמב"ם (פ"ו מהל' מזוזה ה"א וה"ה), שהובאו דבריו בשו"ע (יו"ד, סי' רפו סט"ו) בשם "ויש מי שפוטר". ועי' בדברי הש"ך (שם, סקט"ו) כי אם אכן לא מתכוונים להעמיד דלת בפתח אין לברך מספק על קביעת המזוזה, והדרך המובחרת היא לברך מתחילה על מזוזה אחרת בפתח שחייב בוודאי במזוזה, ולכוון בברכה לפטור גם את המזוזה שבפתח זה, שיקבעו אותה מיד לאחר מכן ללא הפסק ושהות מיותרת. אמנם במקרה זה שהחדר מיועד לספריה, שמן הסתם תהיה בנויה מארונות קבועים צמודי קיר, יש מקום לדון אם מקום רוחב הארונות הקבועים לקיר אינם ממעטים את שיעור חלל החדר, ויש בזה צדדים לכאן ולכאן. אך מאחר שבהתאם למידות החדר שכתבת מסתבר שגם לאחר בניית הארונות ישאר בחלל החדר כדי שיעור ד' על ד' אמות, לפחות כשיטת הגרא"ח נאה זצ"ל, ובוודאי שישאר שם שיעור שכזה 'כדי לרבע', נראה שיש להורות אכן לקבוע את המזוזה בימין הכניסה מהסלון לחדר הספריה, כפי שכתבנו. החדרון המיועד למקרר ובר משקאות הוא לכל הדעות בגודל פחות מד' על ד' אמות, ואין בו אפילו 'כדי לרבע', כך שמצד עצמו הוא פטור מן המזוזה, כמש"נ בשו"ע (שם, סי"ג). אלא שמצד אחד יש לנו את החידוש שהובא בפ"ת (שם, סקי"א) בשם כת"י של בעל ה'חמודי דניאל', כי "מי שיש לו בית גדול ויש לו חדרים קטנים להניח שם חפצים דחייבים במזוזה", אשר הכוונה היא כי מאחר שהחדר הקטן, שאין בו ד' על ד' אמות, משרת ומשמש כביכול את החדר הגדול, הוא מקבל חשיבות של בית (חדר) להתחייב במזוזה. ובאמת שבכת"י חלקי שנדפס מדברי בעל ה'חמודי דניאל' נראה לכאורה שכל חדר קטן שראוי לתשמיש מסוים לעצמו (אפילו אם אינו סמוך לחדר גדול ומשמש אותו) יש לו חשיבות כדי להתחייב במזוזה. ועי' בהקשר לזה בשו"ת מהר"ם שיק (חיו"ד, סי' רפז) ובשו"ת 'מנחת-יצחק' (ח"ג, סי' קג). אשר לפי"ז יש לקבוע מזוזה בימין הכניסה מהסלון לחדרון זה, מאחר שאנו מתייחסים אליו כחדר המחויב מחמת עצמו, שאין לנו לכאורה חדר קטן שנחשב ראוי לתשמיש, וגם משמש ומשרת את החדר הגדול, כחדרון זה המיועד למקרר ובר משקאות. אך מאידך, הגרעק"א (בגיליון השו"ע שם) כתב שבחדר לפנים מחדר (שקורין קעמערכי) שנכנסים מהחדר הגדול לחדר הקטן (שאין בו ד' על ד') חייב הפתח במזוזה מחמת שהוא משמש כפתח כניסה ויציאה לחדר הגדול, שאף שהחדר הקטן מצד עצמו פטור במזוזה מ"מ הפתח חייב, כמו פתח המשמש ככניסה ויציאה מהחדר הגדול לרחוב. וכ"כ להלכה הערוה"ש (שם, סכ"ג). ובאמת שכבר דנו בזה גם הגה"ק מבוטשאטש בספרו 'דעת-קדושים' (שם, סקי"ט) ובשו"ת 'בנין-ציון' (ח"א, סימנים צט-ק), והביאו מדברי הש"ג (סוף הל' מזוזה) בשם ריא"ז ומשו"ת מהרי"ל (סי' צט) שדעתם בזה להדיא דבכה"ג הפתח שבין החדר הגדול לחדר הקטן חייב מחמת שהוא משמש כפתח כניסה ויציאה לחדר הגדול. ולא חילקו כלל בין אם החדר הקטן ראוי לתשמיש מחמת עצמו, או שהוא משרת כביכול את החדר הגדול, ואדרבה מדברי כולם נראה שבכל ענין החיוב לקבוע מזוזה בפתחו הוא רק מחמת שהוא משמש ככניסה ויציאה לחדר הגדול. ועוד מפורש בדבריהם כי בשל כך יש לקבוע את המזוזה מימין הכניסה שמהחדר הקטן לחדר הגדול ולא להיפך, שכן כל עיקר החיוב הוא מחמת שהוא נחשב כפתח של החדר הגדול, וממילא מקום קביעת המזוזה היא 'דרך ביאתך' מימין הכניסה לחדר הגדול. ואף שבס' קצשו"ע (סי' יא ס"י, בהגה' פאת השולחן) הקשה על כל עיקר סברא זו, שהחדר הקטן נחשב לעניין זה כארון גדול וכדו' ותו לא, ומכח זה כתב ליישב מה שהשמיטו הפוסקים ולא העתיקו כל דברים אלו. אבל הלכה למעשה לא ניתן להתעלם מדברי גדולי הפוסקים שכתבו כן, ובפרט שכבר נמצא שיסודותיהם בהררי קודש בקדמונים ממש. לפיכך במקרה זה יש לקבוע את המזוזה מימין הכניסה מהחדרון הקטן לסלון, שהוא משמאל הכניסה מהסלון לחדרון. ואילו לגבי הברכה, בלא"ה אין לברך על קביעת מזוזה זו, בפתח שאין בו דלת, ויש לנהוג כפי שכתבנו לעיל לגבי החדר המיועד לספריה. החדר השלישי, עליו שאלת, הוא חדר שלכל הדעות אין בו ד' אמות על ד' אמות ממש, אך מצד שני לכל הדעות יש בו שיעור של ד' על ד' אמות 'כדי לרבע', אשר בשו"ע (שם, סי"ג) נפסק כדעת הרמב"ם (שם ה"ב) שהוא חייב במזוזה, בעוד שהש"ך (שם, סקכ"ג) סובר שיש לחוש לדעת הרא"ש ורבינו ירוחם שפוטרים ממזוזה, ולכן יש לקבוע בפתח שכזה את המזוזה ללא ברכה. וממילא במקרה זה אנו נכנסים לספק גדול עפ"י כל האמור לעיל, שאם אנו נוקטים שחדר זה שיש בו 'כדי לרבע' חייב במזוזה מחמת עצמו, כדעת הרמב"ם, הרי שיש לקבוע אותה מימין הכניסה מהסלון לחדר, ואילו אם ננקוט שהוא פטור ממזוזה, כדעת הרא"ש, הרי שחיוב הפתח הוא רק מחמת שהוא משמש ככניסה ויציאה לחדר הגדול, וממילא יש לקבוע את המזוזה מימין הכניסה מהחדר לסלון. וכבר הסתפקו בכך ובדומה לזה בס' 'דעת-קדושים' (שם) ובשו"ת 'בנין-ציון' (שם, סי' צט) ולא הכריעו בדבר. לכן נראה, כי בשל חוסר הבהירות וההכרעה בשאלה זו, ובהנחה כי למרות שעדיין לא החלטתם למה לייעד את החדר האמור מן הסתם הוא ישמש בסופו של דבר כחדר ספח המשרת את הסלון, עלינו לצרף את הכרעת השו"ע (שגם הרמ"א לא הגיה עליו כלום) לעיקר כדעת הרמב"ם, שחדר שיש בו ד' על ד' אמות 'כדי לרבע' חייב במזוזה מחמת עצמו, יחד עם דעת ה'חמודי דניאל' שכל חדר קטן שהוא עשוי לשמש את החדר הגדול שלידו חייב במזוזה, ואפשר שדעתו כן בכל חדר קטן שראוי ועומד לתשמיש מסוים, ואולי גם את העובדה שלחדר זה יש דלת, שנפתחת מן הסתם מן הסלון לתוך החדר הקטן ב'היכר ציר', ולהורות לקבוע את המזוזה מימין הכניסה מהסלון לתוך החדר. ולגבי הברכה, אף שלחדר זה יש דלת, אין לברך על קביעת המזוזה, בשל דעת הרא"ש שהחדר פטור ממזוזה, וע"ד שהבאנו בשם הש"ך לעניין זה. בברכת יישוב טוב מתוך שמחה ואושר וכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומבורכת