מי ברז חמים בכלא

שלום וברכה סליחה על העיכוב בתשובה, עקב עומס העבודה שעלינו. באשר לשאלה, לא הצלחנו להבין כלל את סברת ההיתר, הלא ברור כי כל הוצאת מים חמים גורמת בעקבותיה בהכרח לכניסת מים קרים שמתבשלים, והרי זה מעשה גמור של הסרת מונע בכח ראשון, ולא מסייע או גורם לגורם. לאור זאת, לא נראה שיש מקום להתיר, כשמדובר במערכת חימום חשמלית. (בדוד שמש ניתן להקל יותר במקרים מסוימים). עוד יש להדגיש שמלבד איסור בישול יש לדון גם משום עצם איסור הרחיצה במים חמים בשבת. אם בכל זאת לא הבנו נכון, או שיש בידכם פרטים נוספים, שיכולים להוסיף צדדי קולא, אנא כתבו לנו, ונודיע דעתנו. בברכה מרובה גלישת חלב על כיריים אינדוקציה שלום וברכה לרבני המכון המדעי טכנולוגי להלכה ובראשם הגרא"מ הלפרין שליט"א יש לנו בבית כיריים אינדוקציה, שהמשטח שלהן עליו מונחים הסירים עשוי מזכוכית. אנחנו מקפידים תמיד להשתמש בכיריים לפי המלצתכם, לבישול בשרי על הכיריים עצמן, ולבישול חלבי על משטחי סיליקון מיוחדים. במוצאי השבת האחרונה הניחה רעייתי סיר חלב על משטח הסיליקון שעל הכיריים, והסיר גלש על פני כל המשטח. כששמנו לב לכך כיבינו מיד את הכיריים וניקינו היטב את כל המשטח. כרגע, ברצוננו לדעת אם ניתן להמשיך לכתחילה להשתמש בכיריים אלו לבשרי ללא כל חשש, או שעלינו להכשירן? וכיצד? בכל חותמי ברכות והודאות מנחם צבי ר. ביתר עילית שלום וברכה מעיקר הדין, ניתן היה להתיר להמשיך להשתמש בכיריים אלו גם לבשרי, לאחר שניקו אותן היטב משיירי החלב שגלש עליהן, ובפרט כאשר כבר אינן בני-יומן, ואין צורך לחוש לבליעות החלב שבמשטח הכיריים, וזאת מכוח הטעמים הבאים: לדעת מרן המחבר בשו"ע (או"ח סי' תנא סכ"ו) כלי זכוכית אינם בולעים ואינם צריכים הכשרה כלל אפילו מחמץ לפסח, ואילו לדעת הרמ"א (שם) יש להחמיר שאפילו הגעלה לא מועילה להם. אלא שדעת רבים מגדולי הפוסקים (ראה: כנה"ג יו"ד סי' קכא, בהגה"ט סקכ"ה; פמ"ג או"ח סי' תנא, במשב"ז סקל"א; דרכ"ת יו"ד שם סק"ב) שגם הרמ"א לא החמיר בזאת אלא מחמץ לפסח, אבל בשאר איסורים גם הוא מודה שאינם צריכים כל הכשרה. כל זה אמור לגבי כלי זכוכית שמשתמשים בהם עצמם, כמו צלחות, כוסות וסירים, וכל כיו"ב. אבל הנדון האמור הוא קל בהרבה, שכן מדובר במשטח זכוכית שעליו מניחים סירים, וכל זמן שהוא יבש, ואין לחות בין הסיר למשטח, אין חשש כלל של העברת טעם, כדין ב' קדרות שאינן מעבירות טעם מזו לזו, וכל החשש הוא רק למקרה שמא שתהיה גלישה ולחות תחת הסיר הבשרי. מאחר שמשטח הכיריים של האינדוקציה הוא קר, ואינו מתחמם אלא מחום הסירים המונחים עליו, היה מקום לדון בזה כדין 'תתאה גבר', שאינו בולע אלא 'כדי-קליפה', ובמקום שלא שייך קליפה יש להכשיר בדיעבד (ראה: מג"א סי' תסז סקל"ג וש"ך יו"ד סי' צא סק"ח), אך לאידך גיסא יתכן שכל עוד שהסירים המונחים עליו מחוברים למקור החום (האינדוקציה) הם מפליטים ובולעים גם אם המשטח התחתון הוא קר. לכן לבני עדות המזרח בוודאי אין צורך להחמיר בכגון דא, וניתן להמשיך להשתמש במשטח הזכוכית גם לבשרי ללא כל חשש. אבל בני אשכנז מן הראוי להם להחמיר, לרווחא דמילתא, ולהכשיר את הכיריים בעירוי של שלוש פעמים מכלי ראשון על המשטח, כלומר להמתין שהמשטח לא יהיה בן-יומו ויהיה נקי לגמרי ויבש לגמרי, ואז לערות עליו מים רותחים מכלי ראשון, להמתין שיתייבש המשטח, ולחזור ולערות עליו פעם שניה, ושוב חוזר חלילה בפעם השלישית, כדי לצרף גם את דעת בעל העיטור (שהובאה בדברי הטור יו"ד סי' קכא) כי גם כלי חרס שאינו בן-יומו ניתן להכשירו ע"י הגעלה ג' פעמים, ובצירופים נוספים סמכו הפוסקים על דרך הכשרה זו, וכמו שנתבאר בספרו של ראש המכון הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל, שו"ת 'מעשה-חושב' (חלק ו, סימן י, אות ב) להכשרת כיריים קרמיות לפסח. בברכה מרובה