מכשיר אספרסו מכני בשבת

שלום וברכה לא מדובר במכשיר חדש כל-כך. מכשירים מסוג זה מיובאים ארצה כבר כעשר שנים לפחות. בשעתו, התבקשנו להעניק אישור הלכתי למכשיר שכזה, אשר אופן פעולתו הוא כפי שכתבת. ממלאים מים רותחים ממיחם שבת וכיו"ב לתוך חלקו העליון של המכשיר, שהוא כבר כלי שני, לאחר מכן לוחצים או מסובבים בצורה מכנית ופותחים פתח למים החמים לזרום לחלקו התחתון של המכשיר, לשם מכניסים קפסולות של קפה מסוגים שונים, כך שהן מתבשלות כבר באמצעות עירוי מכלי שני, ומשם ממשיכים המים לזרום, דרך מסננת, אל הכוס שמונח מתחת למכשיר, לאחר שהתערב בהם טעם וארומת הקפה כפי הצורך. אמנם אנחנו לא הסכמנו לאשר זאת לכתחילה לשימוש בשבת עם כל סוגי קפסולות קפה, הן משום שיש שחוששים לדעת הסוברים (שהיא דעת היראים, סי' רעד, וכפי שהבין בדבריו הב"י באו"ח סי' שיח ד"ה וכתב הר"א ממיץ; ועי' בדברי הרמ"א שם ס"ה, ובמג"א שם סקי"ח, ובשו"ע הרב שם סי"ב, ובמ"ב שם סקל"ט וסקמ"ב, ובערוה"ש שם סכ"ח, ובשבה"ש מלאכת מבשל סכ"ג) שבכל מאכל - להוציא דברים, כמו מים ושמן, שידוע שאינם מקלי הבישול - יש לחוש שמא הוא מקלי הבישול, שאסור גם לערות עליהם מים חמים מכלי שני, והן משום שיש שחוששים לדעת החיי"א (הל' שבת, כלל כ, ס"ד, על יסוד מה שנתבאר בספרו שערי-צדק, שער מצוות הארץ פ"ב, בבינ"א סק"ט; והו"ד במ"ב שם סקמ"ח ובביאה"ל סי' שיט ס"ד ד"ה חייב, בתו"ד; ועי' גם במש"כ בזה החזו"א או"ח סי' נב סקי"ט) שמים וכדו' שהם חמים במידת חום שהיד נכוית בו (ולא רק סולדת בו) מבשלים גם בכלי שני. לפיכך דרשנו להתנות בצורה ברורה וחד-משמעית כי השימוש במכשיר זה בשבת יהיה אך ורק בקפה נמס (שהוא כבר מבושל) או בכל סוג קפה אחר מבושל. מתחילה הסכימו לכך המשווקים, ולאחר מכן חזרו בהם, וניסו לשכנע אותנו שנאשר זאת רק לשימושם של הספרדים בני עדות המזרח, שלא התקבל אצלם לחוש לשני החששות האמורים, לא לחשש קלי הבישול בכל מאכל שלא נתפרש בו להיתר ולא לדעת החיי"א שחום שהיד נכווית בו מבשל גם בכלי שני. אך אנחנו לא הסכמנו לכך, מאחר שאין דרכנו לתת דברינו לשיעורין ולהעניק אישורים הלכתיים רק לעדות ולמגזרים מסויימים, ואנו משתדלים תמיד שהאישורים ההלכתיים הניתנים על-ידינו יהיו לכתחילה לכל הדיעות והשיטות. נוסף על כך, התעוררנו לחשוש קצת שמא יש בשימוש במכשיר זה משום איסור 'בורר' בכלי, בשל המים שזורמים דרך המסננת מחלקו התחתון של המכשיר אל הכוס המונחת מתחתיו, כאשר הם סופחים אליהם את טעם וארומת הקפה ובוררים אותם כביכול מן הקפה. דהן אמת שלענין משמרת נפסק בשו"ע (שם, סי' שיט ס"ט): "אבל אם נתן בה שמרים מע"ש מותר ליתן עליהם מים כדי שיחזרו צלולים לזוב". ועי' בדברי הלבוש (שם, ס"ט) שכתב: "אבל אם נתן בהם שמרים מע"ש יכול ליתן עליהם מים בשבת כדי שיחזרו צלולים (מן הקמחים), ויזוב היין שבהם, שאין בנתינת מים משום בורר, שהמים צלולין הם, ואין בהם דבר שצריך לברר מהם" וכו'. ועל יסוד זה כתב המ"ב (שם, סקל"ג): "צלולים, ר"ל שיהיו השמרים צלולים, והמים יזובו מהם עם מקצת היין שנשאר בלוע בו, והטעם שאין בנתינת מים משום בורר, שהמים שהוא נותן צלולים הם, ואין בהם דבר שצריך לברר מהם". וכבר נתקשו בזה (ראה: פמ"ג שם, במשב"ז סק"י, שהקשה כן על פי' הרע"ב במתני' דשבת פ"כ מ"ב; אג"ט, מלאכת מרקד סק"ח; שבה"ש, מלאכת מרקד סקכ"ג) דבשלמא במים שנכנסו צלולים למשמרת ויצאו ממנה צלולים אין משום בורר אע"פ שבדרך זרימתם נתערב בהם שמרים שאח"כ נבררו והסתננו, אבל אין משום בורר ביין שהיה בלוע בשמרים ולא היה אפשר להוציאו משם אלא ע"י המים שזבו דרכם, ונאמרו בזה כמה תירוצים דחוקים קצת לכאורה. ומעתה, אולי אין לנו בו אלא חידושו, באופן שיוצאים מן השמרים מעט יין הטפל למים ומעורב בו, דלא חיישינן בזה לבורר, אבל מהכ"ת לדמות לזה גם בנדו"ד שמוציאים וממצים ע"י המים את כל עיקר טעם קפסולות הקפה והארומה שלהן, ומאידך אפשר דבנדו"ד עדיף טפי, וצע"ק למעשה. ובכל אופן, לאותם שלא התקבל אצלם כלל לחשוש לאותם שני חששות שהזכרנו לעיל, וגם ברור להם שדרך וצורת הוצאת ומיצוי הטעם מקפסולות הקפה במכשיר זה אינה גרועה יותר מדרך הוצאת טעם היין מהשמרים במשמרת, ואולי עדיפה ממנה, אין להם כל מניעה להשתמש במכשיר זה בשבת, ובתנאי שלא יהיו מעורבים שם חומרים שהם בכלל קלי הבישול, כפי שכתבת בצדק. בברכה מרובה מצו"ב הבטאון החודשי האחרון של המכון