מכשיר בייבי-סיטר עם מצלמה

שלום וברכה באשר לשאלתכם, לו היתה השאלה רק ביחס לתמונות ולקולות המתקבלים מן התינוק, היה בהחלט מקום להתיר זאת, למרות שיתכן שהדבר נחשב כ'אוושא מילתא' ואולי כ'עובדין דחול', מאחר שמדובר לצורך תינוק. שכן להשפעתו שלו על התמונות והקולות, באמצעות תנועותיו וגרגוריו וכדו', אין לחוש כלל, כמובן מאליו. אכן הבעיה היא ביחס להורים או אחרים הניגשים כמובן מפעם לפעם לעריסתו, לצורך או שלא לצורך, כדי לטפל בו או כדי להוציא אותו או לשחק עמו, שאז קולותיהם מועברים במערכת השמע וכל תנועותיהם מועברות באמצעות המצלמה ומוקרנות על המסך/שלט. לפיכך, אם מדובר בתינוק בעל צרכים מיוחדים, שצריך אכן השגחה צמודה, ניתן להתיר זאת, מאחר שלמבוגרים הניגשים לעריסתו אין כל צורך ועניין בשידור והעברת קולותיהם, דמויותיהם ותנועותיהם. אלא שגם במקרה שכזה היינו מציעים, במידת האפשר, אם ניתן לתכנן שבזמנים מסוימים, בהם מתכוונים לגשת לטפל בתינוק וכדו', תתנתק המצלמה למשך זמן קבוע מראש, שיאפשר לגשת אליו ולטפל בו ללא כל חשש. במידה ומדובר בתינוק רגיל, ללא כל בעיה מיוחדת, מן הראוי לוותר על השימוש במכשיר בשבת, או לפחות להגביל זאת לשידור של קולות ובכי בלבד, ללא העברת תמונות, ולהשתדל עד כמה שאפשר, כאשר ההורים או אחרים ניגשים לעריסתו, להימנע מדיבור והשמעת קולות מיותרים. בברכת רוב נחת