מכשיר להזמנת פיצה בהכנה מידית

שלום וברכה למעכ"ת שליט"א ראשית, ברצוני להתנצל על האיחור היחסי בתשובתי, עקב טרדותי הרבות, ואתכם הסליחה, אך לאו אורח ארעא לאשתהויי כולי האי, ולכן אבוא בהרהורי דברים אחדים, מאשר נראה לי מקופיא. כפי שאנו מבינים, שאלתכם היא שכאשר נכרי (ומן הסתם מדובר במקום דשכיחי נכרים ואיכא למיחש להכי) יבוא לרכוש ולהזמין לעצמו פיצה במכשיר זה, באמצעות הכנסת הכסף, הרי לכאורה הוא זה שאופה עתה את הפיצה, וממילא דינה כפת עכו"ם, ומעתה המכשיר בלוע מבליעות של פת עכו"ם. ויש בזה לכאורה כו"כ צדדים לאיסור ולהיתר, דמחד גיסא יש לדון בזה כפת של בעה"ב שאפה לעצמו, ולא כפת פלטר, דלכו"ע הוא אסור בכל עניין, כמש"נ בשו"ע (יו"ד, סי' קיב ס"י וס"ז), ועוד אפשר שיש להחמיר בזה כבישולי עכו"ם, דחמיר טפי, ועפ"י מש"כ הרמ"א (שם ס"ו), אמנם הרי מה שמניחים ומורחים על הפיצה הם בדרך-כלל דברים הנאכלים כמו שהם חיים, שאין בהם משום בישולי עכו"ם, כמש"נ בשו"ע (שם, ר"ס קיג), וגם אם הבצק נילוש בחלב ובמי פירות עדיין דינו לכאורה כפת ולא כבישולי עכו"ם, ועפ"י המתבאר מתו"ד הרמ"א (סי' קיב שם), וכמבואר בפר"ח (שם סקי"ז) לענין דבר שבלילתו עבה ויש בו תואר לחם, דאף אם דינו כפת הבאה בכיסנין מ"מ הואיל ואי קבע סעודה עלייהו מברך המוציא אזלינן בתר העיקר ודינו כפת, וע"ע בערוה"ש (שם סל"א) שגדרי פת לענין זה הוא כגדרי לחם לענין הפרשת חלה, וכל שבלילתה עבה אף אם היא ע"י משקין בשמן ודבש ואפי' נעשית במחבת הוה לחם שחייב בחלה. ולאידך גיסא מדובר מן הסתם במקומות שמרביתם יהודים (אלא דשכיחי נמי נכרים כנ"ל), וא"כ יש לדון אם כל יהודי שבא להזמין לעצמו פיצה יש לו לחוש דאולי זה שהזמין לפניו ממש היה נכרי (מלבד אם ראהו בעצמו), ואילו לגבי החשש הסביר יותר שמא זה שלפני פניו, או קודם לכן באותו היום או בימים קודמים, היה נכרי, יש לסמוך לכאורה שהאפייה של הפיצה שלאחריו, כשהמגש עליו נילושה ונאפית הפיצה נכנסת לתוך התנור, הכשירה בליבון את המגש מבליעות פת העכו"ם, ועכ"פ אין כאן בכל פעם אלא ספק ותו לא, ועי' במש"כ הרמ"א (שם, סי' קיג סי"א) לעניין בישולי עכו"ם, דכל ספק בישולי עכו"ם וכיוצא בו מותר, דספק דבריהם להקל, ובמש"כ הש"ך (שם, סי' קיב סק"כ) לעניין פת עכו"ם דאם הוא מסופק אם הכשיר ישראל התנור או לא שרי, דהוה ספיקא דרבנן לקולא, ובפרט כאשר דיינינן לגבי בליעות, דאפי' לגבי בישולי עכו"ם נחלקו הראשונים אם הכלים שבישל בהם צריכים הכשר, וכפי שמובא בשו"ע (שם, סי' קיג סט"ז), וכתב ע"ז הש"ך (שם סקכ"א) דאם נתבשלה בהן בדיעבד ויש רוב בתבשיל שרי, דבישולי עכו"ם בטלים ברוב. עוד יש לצרף ספק נוסף להיתר, בדרך הפוכה, דאפי' אם נחוש שמא הוזמנה פיצה ע"י נכרי ונאפתה על-ידו אפשר שהיה זה מיד לאחר שישראל הזמין שם פיצה ועדיין היה התנור חם קצת כתוצאה מהזמנת הפיצה של הישראל, ובפרט שעפ"י דברי הרמ"א (שם, סי קיב ס"י) אפשר לסמוך על היסק ראשון של ישראל כל שלא עמד התנור מעל"ע ללא היסק, וכבר הזכרנו דברי הש"ך (שם סק"כ) לענין ספק, ועי' גם במש"כ הערוה"ש (שם סכ"ז) ואכמ"ל. ויש מי שרצה לטעון שבנדו"ד יש לצרף עוד סניף להיתר, שאין דעתו של הנכרי כלל לאפייה, ועפ"י מש"נ בשו"ע (שם, סי' קיג ס"ה) לעניין בישולי עכו"ם: "עכו"ם שבישל ולא נתכוון לבישול מותר, כיצד עכו"ם שהצית אור באגם כדי לחעביר החציר ונתבשלו בו חגבים הרי אלו מותרים וכו', וכן אם חרך הראש להעביר השיער מותר לאכול ראשי האזנים שנצלו בשעת החריכה", ועי' בפר"ח (שם סקי"א) שהוסיף עפ"י המבואר בגמ' (ע"ז לח.) דה"ה אם הסיק הנכרי את התנור כדי לייבש בו יתד לח וכיו"ב וטמן הישראל בו תחילה שום דבר לאפות בו ללא ידיעת הנכרי מותר, שהרי הנכרי לא כיוון כלל לבישול, וע"ע בדרכ"ת (שם סקמ"א, בשם ס' חקר הלכה ערוך, אות ב) דפשוט דה"ה אם הנכרי נתכוון לבשל דבר שנאכל כמות שהוא חי או שכבר נתבשל כמאב"ד, באופן שאין בבישול זה משום איסור בישולי נכרים, ויחד עם זה נתבשל שלא בידיעתו גם דבר שאינו נאכל חי ועדיין לא נתבשל, דגם בכה"ג חשיב כלא נתכוון לבישול, דלפי"ז י"ל שנכרי שמזמין מן המכשיר מנת פיצה אין דעתו לאפייה כלל, אלא שהוא רוצה להוציא לעצמו מנת פיצה כמו שהוא מוציא בדרך זו בקבוק שתייה. אלא שלענ"ד בנדו"ד לא דמיא לכל הדוגמאות הנ"ל, שהרי הנכרי מעוניין במנת פיצה חמה וטריה מן התנור, ומן הסתם הוא בוודאי יודע שמכשיר זה אופה את הפיצה במקום מיד לאחר הזמנתה. אלא דבר מן דין, יש מקום לדון לכאורה אם בליעות טעם פת עכו"ם אוסרות הכלים כלל, ועפ"י מש"נ בשו"ע (שם, סי' קיב סט"ו) דמי שנזהר מפת עכו"ם מותר לאכול בקערה עם מי שאינו נזהר ממנו, ואע"פ שטעם פת עכו"ם מתערב בפת ישראל אינו חושש, ועי' בדברי הש"ך (שם סקכ"ד) והפר"ת (שם סקי"ג), ויל"ע בזה היטב. ומ"מ מאחר שמדובר בכשרות מהודרת ללא שום פקפוק, היה נראה לנו להציע שתי הצעות למעשה, שיכולות לפתור את כל השאלות בתכלית ההידור. הצעה אחת: למרות שמתוך השאלה אנו למדים לכאורה שגופי החימום של תנור האפייה נדלקים כל פעם מחדש עם הכנסת הכסף, ניתן לנסות לסדר שהם יפעלו כל העת ללא הפסקה ברמת חום נמוכה, ועם הכנסת הכסף והזמנת הפיצה יעלה הספק החום שבהם לטמפרטורה גבוהה יותר, שתאפה את הפיצה במהירות הנדרשת, דבר שיכול להביא בעצם גם לשיפור ויעילות השירות, בכך שזמן ההמתנה לאפייה תצטמצם עקב כך בצורה משמעותית, ויתכן שבסופו של דבר גם עלות צריכת החשמל תקטן ולא תגדל. באופן זה, יהיה ניתן להקפיד שמשגיח הכשרות הוא זה שיפעיל בכל פעם את גופי החימום של תנור האפייה, כך שלא יהיה בזה כל חשש פת עכו"ם. הצעה שנייה: מצפייה בסרטון שצירפתם נראה כי כל הבעיה אמורה להיות אך ורק במגש שעליו נילושה הפיצה ונכנסת עליו לתנור, אך לא הצלחנו לזהות ממה היא עשויה בדיוק. בהנחה שמדובר לכאורה במגש עשוי מתכת, יש לבדוק את האפשרות כי לאחר כל הזמנת פיצה והוצאתה ללקוח המזמין, עוד בטרם קבלת ההזמנה הבאה, יכנס המגש האמור באופן אוטומטי בחזרה לתנור בעודו חם מאד למשך זמן קצר, כך שיתלבן לחומרא מבליעות פת עכו"ם אם נבלעו בו. בברכה מרובה להצלחה וסייעתא-דשמיא בעבודת הקודש לטהרת כשרות המאכלים ושולחנם של ישראל הרב אברהם משה הלפרין ראש המכון