חיישן טמפרטורה

דודי שמש בשבת

לכבוד המכון המדעי טכנולוגי להלכה, חברי בית מדרשנו עוסקים בלימוד הלכות שבת, ובהגיענו לסוגיא של דודי שמש ראינו מבוכה בפוסקים, שנחלקו בזה האם חשיב חמה ממש או תולדות חמה. ולצורך ברור הענין נצרכים אנו ליעוץ מקצועי להבנה מדויקת על צורת פעולתו. וחשבנו לנכון לפנות אל מכונכם שבוודאי ישב על המדוכה. השאלות הן כדלהלן. א. מה תפקיד הזכוכית אשר מכסה את גוף הקולטים. האם היא משמשת לריכוז קרני השמש או רק להגנה מפני רוחות וכד' או דבר אחר. ב. האם החימום הנעשה בצינורות הוא מחמת שטח הפנים הגדול יותר או שהצינורות החמים אוצרים את חום השמש וחום זה האצור בהם הוא המחמם את המים. או שניהם ביחד. ואם שניהם מחממים האם יש בכח הצינורית החמה לבדה לחמם, למשל אחר שאין כבר שמש והצינוריות עדיין רותחות . ג. האם ישנם עוד שכלולים שנוספים לדוד שמשפיעים על חימום המים. ד. האם ההבדל בין סוגי הדודים תלוי בצורת הפעולה או רק באיכות המרכיבים. בהודאה מראש בשם חברי ביהמ"ד אבשלום ש. בני-ברק

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה נשתדל להשיב ולדייק, אך היות וכל מילה כאן יכולה להתפרש לכמה צדדים אנא ראו את הדברים בעיקרם. א. התפקיד העיקרי של הזכוכית הוא לייצר אפקט חממה, כמו שכאשר נכנסים למכונית ביום קיץ הטמפרטורה עשויה להגיע ל-70 מעלות בפנים, גם אם בחוץ הטמפרטורה היא 35 מעלות. ההפרש נובע מהיכולת של הזכוכית להעביר את החום פנימה כי היא שקופה, אבל החום אינו יוצא החוצה, וממשיך להצטבר עוד ועוד. זה מה שנקרא 'אפקט החממה', וזו בעיקר מטרת הזכוכית שעל הקולטים. יש לה גם מטרות ושימושים נוספים, לבידוד ומניעת קירור על-ידי הרוח או האוויר הקר, מעט שמירה על לכלוך ויעילות החימום, אך ליבת הענין הוא 'אפקט החממה'. ב. יש מרכיב בקולט שלא התייחסתם אליו, והוא הלוח השחור המורכב מעל צינורות הקולטים. הוא נקרא ה'סופג', כי תפקידו לספוג את חום השמש, גם בגלל צבעו השחור (צבע כהה קולט כידוע טוב יותר את החום מקרינת השמש, כפי שרכב שחור חם יותר משמעותית מרכב לבן), וגם בזכות החומר המיוחד ממנו הוא עשוי. ה'סופג' הזה מקבל את חום השמש ומעביר לצינורות. הצינורות אינם 'רואים' את אור השמש כי הם מכוסים בסופג. השמש כמובן מצליחה לחמם מעט גם את הצינור דרך ה'סופג', אבל החלק הגדול מאד מהחום שיש שם בחממה נובע מהשמש שפוגעת ב'סופג', והוא זה שמעביר את החום פנימה לצינור. בנוסף, הצינור עצמו כמעט ואין בו יכולת חימום או שמירת חום. הדבר דומה להכנסת כפית לסיר מרק רותח ולאחר מכן שטיפתה במים, כאשר המים יקררו אותה מיד, כך גם המים שעוברים בצינורות יקררו אותם כמעט מיד אם לא תהיה שמש. ג. ישנם שכלולים רבים גם בדודי השמש הסטנדרטיים, אך הם נוגעים לסביבת התפעול של הדוד ולא לליבת החימום. בעיקרם הם מיועדים לשפר את איכות החומרים והציוד הסביבתי שתפקידו לשמור על החום ולבודד אותו מהאוויר הקר שסביבו. אולם יש גם מעט שכלולים שמייעלים את קליטת החום עצמה ומשפרים אותו, אבל לא משנים מהותית את דרך הפעולה המתוארת לעיל בסעיף א. / ד. 'בגדול' - ככל שמדובר בדודי השמש הסטנדרטיים ההבדלים הם באיכות המרכיבים בלבד. אך יש סוג של דודים הנקרא 'דוד סחרור', שהוא מותקן קרוב לבית ויש משאבה מיוחדת שמסחררת בין המים שבדוד לקולטים שעל הגג, כאשר תפקיד המערכת הזו למנוע את הצנרת הארוכה שמדוד המותקן על הגג ועד לבית, אשר גורם מטבע הדברים לבזבוז רב של מים עד שמגיעים המים החמים. משאבת הסחרור מופעלת לפי חיישן טמפרטורה שעל הקולט, ולעיתים בשילוב מדידת הטמפרטורה של המים, כך שבמקרה כזה עלולה בהחלט להיות השפעה של השימוש וצריכת המים על הפעלת המשאבה. נוסף על כך, ישנם כיום דודי שמש רבים, הפועלים בשיטת 'מחליף חום', עם מערכת צינורות כפולה, שהמים המתחממים מהשמש הם קבועים בצינורות סגורים ומסתחררים בתוכם, והם מחממים את המים שבדוד המיועדים לצריכה, כמו 'גוף חימום'. יש לזה כמובן השפעה הלכתית רבה מאוד על הדיון של שימוש בדוד שמש בשבת, אם דינם כבישול בחמה או בתולדות חמה. מצו"ב הבטאון החודשי של המכון לחודש אלול תשפ"ב, שם התפרסם מאמר מקיף על נושא השימוש בדודי שמש בשבת, עם התייחסות לנקודות נוספות הקיימות כיום בדודי שמש, שלא היו קיימות בעבר, וממילא לא תמיד ניתן לסמוך לגביהם על פסקי הלכה מן העבר. בברכת הצלחה רבה