הכשרת והטבלת סיר לחץ של נינג'ה

שלום וברכה מסתבר מתוך השאלות כי כוונתכם לשאול הן על הכשרת הסיר והן על הטבלתו. לגבי ההכשרה - אנו מבינים לכאורה כי אין כוונתכם לשאול על הכשרת הסיר מבליעות של בשר לשימוש חלבי או להיפך או מכל בליעת איסור אחרת, אלא על הכשרת הכלי בעודו חדש מחשש בליעת טעם שומנים מן החי בעת ליטוש והברקת הסיר, כאשר מטבע הדברים לא ניתן להגעיל סיר חשמלי דיגיטלי שכזה. מאחר שכל ההכשרה לכלים חדשים היא לחומרא, במיוחד בזמננו כאשר כמעט לא משתמשים כבר בכלל בשומנים אסורים מן החי, מה גם שאיננו בטוחים כלל שבסיר עליו אתם שואלים משתמשים בכלל בשמנים וכיו"ב לצורך הברקה וליטוש, הרי בוודאי שלרווחא דמילתא די במילוי הסיר במים עד הגובה המירבי האפשרי ובישולם בו עד שירתחו, ולאחר מכן לשפוך את המים בזהירות רבה ולשטוף את הכלי מבפנים במי ברז. לגבי הטבילה - אכן גם לא ניתן לטבול את הכלי. הדרך היחידה היא לפטור אותו מטבילה על-ידי שיהא גמר מלאכתו בידי ישראל. לצורך כך צריך למסור אותו לידי מישהו מקצועי למדי שיפרק אותו פירוק פנימי יסודי, שיבטל מעליו לגמרי תורת כלי באופן שמצריך הרכבה מחודשת של 'מעשה אומן', ולחזור ולהרכיבו שוב באמצעות בעל מקצוע יהודי, כך שייחשב כ'גמר מלאכתו' על-ידי ישראל. לכתחילה היה ראוי, אם אפשר ושייך, לפרק אותו גם באופן שלא יהא ראוי אפילו להחזקת מים, וזאת באמצעות שליפת בורג או כל רכיב אחר שייצור חור בכלי, ואח"כ להרכיבו שוב כאמור לעיל. אך אם הדבר לא אפשרי ניתן להסתפק בפירוק פנימי יסודי אחר. באשר לשאלתכם על פירוק הכלי במעבדה והטבלת חלקו העליון - זה מן הסתם לא מעשי, מאחר שמהתמונות נראה לכאורה שכל חלקי הסיר יש בהם מנגנונים דיגיטליים שהטבילה עלולה להרוס אותם. ובאשר למכירה לגוי - אמת הדבר כי העצה של הקנאת הכלי לגוי נזכרת כבר בשו"ע (או"ח, סי' שכג ס"ז; יו"ד, סי' קכ סט"ז) לגבי השימוש בשבת בכלי שאינו טבול, אלא שכבר השבנו לא אחת לשואלים על כך, בעקבות פרסומים שונים על פתרונות ברוח זו, כי רבים מגדולי הפוסקים סוברים שעצה זו מועילה רק לזמן קצר מאוד ולא למשך זמן ארוך, כמבואר בדברי הט"ז בב' המקומות (או"ח שם, סק"ו; יו"ד שם, סקי"ח), אשר נראה מדבריו כי לדעתו היה צריך מעיקר הדין להטביל את הכלי מיד למחרת השבת בברכה, אלא שלמעשה הורה להטבילו ללא ברכה או שיזהר להטבילו יחד עם כלי אחר שחייב בברכה, והוסיף "אבל הטבילה אח"כ הוא חיובא", יעויי"ש בדבריו, והו"ד להלכה בשו"ע הרב (או"ח שם, ס"ח) ובמ"ב (שם, סקל"ה). ואע"ג דאפשר שיש מן הפוסקים שאולי נחלקו ע"ז (ראה: גיליון הגרעק"א יו"ד, ע"ד הרמ"א ר"ס קכ; דרכ"ת שם, סקי"ב). אבל כפתרון הלכתי לכתחילה לכאורה לא ניתן לסמוך על כך. בברכה מרובה /