עצי פרי

גידול עצים משתילים מורכבים

האם/איך מותר לחקלאי ירא שמיים להתעסק בשתילים של אגס ואפרשזיף, מדין איסור קיום כלאי אילן? כלומר, האם מותר לגדל עצים הן משתילים מורכבים והן מיחור של עץ שכבר עבר הרכבה? אוריאל ס. רב היישוב כוכב יעקב

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה ראשית, אנו מתנצלים מאוד על האיחור היחסי במשלוח התשובה שמשום מה 'נפלה בין הכסאות'. שנית, עדיין לא הצלחנו להבין בדיוק משאלתך, האם כוונתך לנטיעת שתילי/עצי פרי מורכבים או רק לטיפול בהם לאחר שכבר נטעו אותם. קשה לפרט במסגרת זו את כל פרטי הדינים וההלכות הכרוכים באיסור כלאי אילן, יחד עם הדיעות השונות בנושא. אך נשתדל להשיב בתמציתיות הלכה למעשה. מעבר לעצם האיסור להרכיב שני מיני אילנות שונים זה מזה, בכל דרך שהיא, הן בהרכבה של 'כנה' ו'רוכב' והן במה שמכונה 'הרכבת עין', שהוא איסור תורה גמור, קיימים חילוקי דינים באשר לנטיעתם של השתילים/עצים הללו לאחר שהורכבו, באשר לטיפול בהם, השקייתם ועוד, לאחר שניטעו, ובאשר לעצם קיומם מבלי לעוקרם. באשר לנטיעתם בקרקע לאחר שכבר הורכבו כשתילים מוסכם שהדבר אסור אפילו כאשר מעבירים אותם לנטיעה עם גוש אדמה, וכמש"כ החזו"א (כלאים, סי' ב סק"ט, ד"ה נראה וד"ה ומיהו; קיצור דיני כלאים שבסופו, אות לה) בפשיטות שגם נטיעה כה"ג שם הרכבה עליה, והיא אסורה מה"ת. ובאשר לטיפול בשתילים/נטיעות אלו באמצעות השקייתם או כל פעולה אחרת המסייעת לצמיחתם, ואפילו לגבי עצם קיומם ואי עקירתם, נחלקו הדיעות בין הראשונים וגדולי הפוסקים, שיש מהם (ראה: כל-בו, הל' כלאים, סי' צא; שו"ת הרדב"ז ח"ו, ללשונות הרמב"ם, סי' ר; ועי' בדברי התוס' ע"ז סד. ד"ה ר"ע שכתבו דלקיימם ללא מעשה שרי, ובמש"כ עפי"ז בשו"ת חת"ס חיו"ד סי' רפח) שהתירו לקיימם ולא חייבו לעוקרם, אך להלכה נפסק בדברי הטור (יו"ד, סו"ס רצה) והשו"ע (שם, ס"ז) שאסור לקיים המורכב כלאים וצריך לעוקרו. ואע"ג שדנו בזה הפוסקים (ראה: שו"ת כנסת יחזקאל, סי' צט; ברכ"י, יו"ד שם; חזו"א, כלאים, סי' ב, ריש סק"ט וסקי"א) אם איסור קיום של אילן שהורכב בכלאים הוא מה"ת או רק מדרבנן, מ"מ מוסכם להלכה שלעולם אסור לקיימם ויש לעוקרם, וכ"ש שאסור בהחלט לסייע בצמיחתם באמצעות השקאה או כל טיפול אחר. אולם במקרים מסויימים של ספק הרכבה בשאינו מינו ו/או ע"י נכרי יש מקום להקל יותר עפ"י הוראת מורה הוראה מובהק בכל מקרה לגופו. לעומת זאת, פירותיו של עץ מורכב מותרים באכילה, וכן מותר לכתחילה ליטול ממנו יחור וכיו"ב ולנטוע אותו במקום אחר, כמש"נ להלכה בדברי הטור והשו"ע (שם) על יסוד מה שהוציאו כן הראשונים מתו"ד הירושלמי (כלאים פ"י ה"ד). ועי' בדברי החזו"א (שם, סי' ב ריש סק"ט) שכתב לבאר מה בין נטיעת עץ או שתיל שכבר הורכב שאסורה מה"ת לבין נטילת יחור ממנו ונטיעתו שמותרת לכתחילה. אנו מקווים כי הצלחנו להשיב בקצרה על כל השאלות שנשאלו ואולי גם על אותן שלא נשאלו. אם בכל אופן ישנן שאלות נוספות נשתדל להשיב עליהן בעז"ה. בברכת הצלחה רבה בעבודת הקודש /