שימוש בשבת בקנקן 'בריטה' לטיהור מים

שלום וברכה לרבנים החשובים העוסקים במלאכת שמים לפי המידע שעלה בידי הוא: שהפילטר של הבריטה מלא ודחוס בגרגירי פחם קטנים. בשל הצפיפות של הגרגירים, ישנה כמות מסוימת של מים ש'לכודה' תמיד בין הגרגירים, ולא מחלחלת לתוך הקנקן (כאילו היה זה ספוג), גם אם הקנקן ריק ממים. בבדיקה שערכתי, ע"י שקילה של הפילטר כשהוא חדש ושקילתו שנית אחרי שעברו בו מים (ואחרי שכבר לא מטפטפים ממנו עוד מים), מצאתי שמדובר ב-80 סמ"ק של מים - כמות לא מבוטלת. (כמובן שהכמות תהיה שונה בין דגמים שונים של בריטה, אך כנראה שלא באופן משמעותי.) כשממלאים מים בבריטה, מסתבר שהמים שלכודים עכשיו בפילטר יוצאים ממנו ומחלחלים לקנקן, בלחץ המים שמעליהם, ותחתיהם נכנסים לפילטר מים חדשים. לכאו' יש כאן 'בורר' על המים הללו, שלא היו 'צלולים' אלא מעורבים בגרגרי הפחם (מאז הפעם הקודמת שמילאו את הבריטה), ולא היו במצבם הנוכחי ראויים לשתיה. והטעמים שנאמרו לגבי משמרת על היין הבלוע בשמרים (שי"ט ט') אינו עניין לכאן, שם נאמרו סברות שהטיפות יין מועטות, או שהמעשה ברירה כבר היה בערב שבת, או שהטיפות של היין ייצאו בלאו הכי. כל אלו ועוד לא שייכים בנדון דידן לכאורה. ובקיצור זה בדיוק כמו כל ברי המים. שאלתי אם תוכלו לבדוק זאת מבחינה מדעית ולהשיב לי דעתכם ההלכתית. ואם אני צודק בדברי האם ניתן לעשות משהו בדבר ליידע את הציבור לתת הכשרים על בריטה כמו שאתם נותנים על בר מים? בכבוד ויקר שמואל כ. ק. היובל ירושלים /

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה ערכנו אכן בדיקות יסודיות על קנקן 'בריטה' עם הפילטר המיוחד לו. בדקנו גם קנקנים ומכשירים נוספים של חברות אחרות, העשויים באופן שונה קצת, אבל עקרון הפעולה שלהם דומה, וכך גם המסקנות ההלכתיות לגביהם. מדובר אכן כפי שכתבת בפילטר די גדול יחסית, שהוא דחוס בגרגירי פחם זעירים, יחד עם גרגירי סיליפוס כנראה, שהם סופחים לתוכם כמות די משמעותית של מים. נוסף על כך גילינו כי תהליך הסינון בקנקן ה'בריטה' מתוכנן להיות ארוך וממושך מהרגיל. אם תוציאו את הפילטר מתוך התושבת שלו במרכז הקנקן תגלו שנשארת בתוך התושבת כמות מים בגובה של כמה מ"מ, וזאת מאחר שהיא בנויה בצורה שפתח יציאת המים ממנה הוא כעין צינורית מוגבהת קצת, כך שתהליך הסינון הוא שהמים הנמזגים דרך תושבת הפילטר נכנסים אל הסנן דרך החרירים שבראשו, ולאחר שהם עוברים שם את תהליך הסינון וספיחת החומרים המיותרים הם יוצאים מתחתיתו דרך שני חורים המוגנים ברשת צפופה שמסננים היטב את המים מכל שאריות הגרגירים, כאשר עם יציאתם הם אמורים להגיע לעלות עד למפלס פיית הצינורית המוגבהת של התושבת ולצאת משם לתוך הקנקן. בשל התנגדות המים שמצטברים בתחתית התושבת מתחת למפלס פיית הצינורית מתעכבת קצת באופן יחסי יציאת וזרימת המים מהפילטר אל התושבת ומשם לפיית הצינורית, והכל במטרה להשהות את תהליך הסינון זמן ממושך ככל האפשר על-מנת לקבל תוצאות טובות ויעילות יותר של הסינון וספיחת החומרים בעוד המים בתוך הפילטר. אך לכאורה ככל שהקנקן יתרוקן ממים, או שהמים שישארו בו לא יגיעו אלא רק מתחת לגובה קרקעית התושבת של הפילטר, המים שבתוך הפילטר יתרוקנו כמעט לגמרי, באופן שכשמוזגים לשם מים נוספים ומפלס המים אינו מגיע עד קרקעית הפילטר נמצאים המים שנמזגו כל הזמן במצב של זרימה ותנועה מתמדת, וממילא במקרה זה - למרות שתהליך הסינון הוא כאמור ארוך וממושך מהרגיל, ויתכן בהחלט שמזיגת מים לתוכו 'מושכת' משם גם כמות זעירה של מים שנותרה שם מעורבת עם הגרגירים - עדיין יש מקום למי שרוצה לסמוך על כך שדין המים הנמזגים ומסוננים שם הוא כדין מה שנפסק בשו"ע (או"ח, סי' שיט ס"י) לגבי מים צלולים שמותר לסננם במשמרת אע"פ שיש בהם קיסמין דקין, הואיל וגם בלאו-הכי היו ראויים לשתיה לרוב בני-אדם, כמבואר בדברי הרמ"א (שם) ובמ"ב (שם, סקל"ד וסקל"ה), אשר משם הוציא החזו"א (או"ח, סי' נג, ד"ה ואם וד"ה ואפי') שמותר לסנן מים במסננת שעל הברז ממעט החול המעורב בהם אפילו אם במסננת עצמה כבר הצטברה כמות גדולה של חול, ומשום דכל היכא שמוזגים מים צלולים שרוב בני-אדם שותים אותם כך והם יוצאים מסוננים באותה מזיגה אין זה מלאכת בורר גם אם בדרכם הם מתערבים עם לכלוך ודברים נוספים. אבל אם ימזגו בקנקן מים וישאירו אותם שם אפילו לזמן קצר בגובה שמקרקעית התושבת ולמעלה הרי שבזמן זה שהמים שוהים כך נמצאת בתוך הפילטר כמות מים 'כלואה', המעורבת עם הגרגירים הקטנטנים ללא כל תנועה וזרימה, וככל שמפלס המים בקנקן גבוה יותר גם כמות המים המעורבת בהם ועמם גדולה ומשמעותית יותר, ומדובר במים שבמצב זה בעודם מעורבים בתוך הפילטר עם גרגירי הפחם והסיליפוס רוב (ואולי כל) בני-אדם לא ישתו אותם, כפי שנוכחנו לראות, מה גם שבמשך זמן לא ארוך של שימוש הפילטר סופח אליו פסולת ולכלוך נוספים מתוך המים הנמזגים בו, שגם הם מתערבים עם המים השוהים בפילטר, ומעתה בכל מזיגת מים מהקנקן, ויתר על כן בכל תנועה ותזוזה של הקנקן, מעבירים את המים שבפילטר תהליך סינון אל מחוצה לו לתוך הקנקן, שזו כבר בכלל מלאכת בורר, שאינה דומה כלל להיתר של סינון במשמרת. / אלא שלמעשה, כפי שאכן עוררת בעצמך, גילינו כי לאחר שימוש אחד בפילטר הוא כבר נשאר ספוג בכמות משמעותית למדי של מים שאינה מתרוקנת מעצמה גם כאשר הקנקן ריק לגמרי, וניתן לסחוט ממנו עוד ועוד מים, כך שלאחר מכן כל מילוי מים בקנקן בשבת עצמה עשוי בהחלט לדחוף אל מחוץ לפילטר לתוך הקנקן מהמים הספוגים שם, או 'למשוך' משם ולספח אליו גם כמות לא מבוטלת של מים שנותרה שם מעורבת עם הגרגירים, כאשר הם יעברו את הסינון הסופי רק בעקבות מילוי המים ועמם יחד. לפיכך הלכה למעשה, גם מי שיקפיד שלא למלא בשבת מים בקנקן אלא רק עד מתחת לגובה הקרקעית של התושבת שבה נמצא הפילטר עלול להיכשל ח"ו בחשש איסור בורר, ולא רק במילוי מים שמעבר למפלס גובה זה, וללא ספק יש להחמיר בזה. אמנם יצויין, כי אם ימלאו מערב-שבת בקנקן כמות קטנה של מים עד מתחת לגובה הקרקעית של התושבת שבה נמצא הפילטר יהיה ניתן למזוג מהם ולהשתמש בהם בשבת. אבל אם ימלאו מים בקנקן מערב-שבת מעבר לגובה האמור אין למזוג ממנו מים בשבת בשל החשש האמור לעיל. אגב, נשאלנו השבוע טלפונית שאלה דומה אודות שימוש בקנקן 'בריטה' בשבת, כאשר השואל הוסיף לשאול גם אודות הצג הדיגיטלי הממוקם על מכסה הסנן למידע אודות מצב הסנן והצורך בהחלפתו. לפי בדיקתנו בקנקן ה'בריטה' שהיה בידינו הצג האמור פועל - מרגע שהפעילו אותו עם תחילת השימוש בקנקן - לפי הערכת זמן גרידא, ללא כל 'מידע' והשפעה של כמות המים המסוננים בו, כך שמצד זה לא היתה בעיה בשימוש בקנקן בשבת, ובלבד שיזהרו שלא ללחוץ על הצג בשבת, למרות שככל הנראה יש גם מכשירים אחרים עם צגים יותר משוכללים שעשויים להיות מושפעים גם ממזיגת מים לתוכם. אך כאמור לעיל בלאו-הכי יש להחמיר שלא להשתמש בשבת בקנקן 'בריטה', או כל קנקן אחר לטיהור מים הדומה לו, מלבד במקרה ספציפי שמילאו בו כבר מערב-שבת רק כמות קטנה של מים. בברכה מרובה /