תשובת רבני המכון:
שלום וברכה
ראשית, מחובתנו להדגיש כי אף שעיקרי הדברים שנכתבו במאמר שאליו התייחסתם הם נכונים גם להלכה וגם למעשה, בכל זאת נפלה שם משום מה טעות יסודית בהצגת המציאות, כאילו הן במזגן לחימום והן במזגן לקירור הסטת התריסים כלפי מטה יכולה רק לגרום לכך שאם המזגן פועל הוא ימשיך לפעול במשך עוד זמן מה, וכשאינו פועל יפעל למשך זמן ארוך יותר לכשיתחיל לפעול, ואילו הסטתם כלפי מעלה יכולה לגרום גם להקדמת הפסקת פעילותו, בעוד שהמציאות האמיתית היא כי תוצאות אלו כפי שהוצגו הן רק במזגן לקירור, שברירת המחדל שלו היא שהתריסים מכוונים כלפי מעלה, כדי לסייע ביעילות ומהירות קירור חלל המקום, כפי שהוסבר באותו מאמר, ובשל כך אם יסיטו את התריסים כלפי מטה, להיפך מברירת המחדל, 'יאלצו' את המדחס להמשיך לפעול אם הוא כבר פועל, או לחילופין לפעול למשך זמן ממושך יותר לכשיתחיל לפעול בלאו-הכי (ללא קשר לפעולת ההסטה, כדלהלן), ואילו אם התריסים מכוונים משום מה כלפי מטה ומסיטים אותם כלפי מעלה, כפי ברירת המחדל הרצויה, יכולים לגרום בכך לקיצור פעולתו והקדמת הפסקת הפעילות. אולם בכל הנוגע למזגן לחימום, שברירת המחדל שלו למטרת ניצול מקסימלי ויעילות החימום היא בהפניית התריסים כלפי מטה, גם תוצאות הסטת התריסים הן ממילא הפוכות, שבהסטתם כלפי מעלה יכולים לגרום להארכת פעולת המזגן, ובהסטתם מכיוון מעלה כלפי מטה יכולים לגרום להקדמת הפסקת הפעולה.
ומעתה לתשובות על שאלותיכם:
א. הסטת התריסים כשלעצמה, כאשר מדחס המזגן פועל ובוודאי כאשר איננו פועל, איננה משפיעה מאומה על טמפרטורת החדר ואיננה מגבירה את החום בחדר בימות הקיץ ולא את הקור בימות החורף, אלא שכאמור כאשר משנים את מצב תריסי המזגן ממצב ברירת המחדל שלהם יכולים לגרום למזגן לפעול למשך זמן ארוך יותר, וכאשר מחזירים אותו למצב ברירת המחדל יכולים לגרום להקדמת הפסקת פעילותו.
משכך, הרי כשמדחס המזגן אינו פועל השינוי בתריסי המזגנים - גם אם הוא שינוי ממצב ברירת המחדל - לא יגרום בשום פנים ואופן להקדמת הפעלתו, ולו בשנייה אחת מוקדמת מהצפוי, שכן הטמפרטורה שבחדר לא משתנה כלל בעקבות שינוי מצב התריסים, וכל ההשפעה של שינוי שכזה יכולה להיות רק שכאשר המזגן יתחיל לפעול בלאו-הכי בהגיע הזמן, בהשפעת התרמוסטט, הוא 'יאלץ' להמשיך לפעול זמן ממושך יותר עד שהתרמוסטט 'יחוש' כי הוא הגיע לטמפרטורה הרצויה וינתק אותו.
ב. באשר להשפעה על הקדמת הפעלת המזגן אם איננו פועל, כתוצאה מהסטת התריסים לשינוי מצב ברירת המחדל שלהם - כבר הסברנו לעיל כי הסטת התריסים איננה יכולה להשפיע על כך מאומה.
ואילו באשר להשפעה על הקדמת הפסקת פעילות המזגן, כתוצאה מהסטת התריסים והחזרתם למצב ברירת המחדל שלהם, הרי ברור לכל שאף אחד לא מסיט תריסים מתוך כוונה לגרום להקדמת ניתוק המדחס. אלא עושים זאת בדרך-כלל כדי לקבל אפקט טוב ויעיל יותר של קירור וחימום בחלל החדר, או על-מנת לקרב את משב הקירור או החימום למי שמעוניין בכך, וכן להיפך כדי שמשב הקירור או החימום לא ינשבו ישירות על האדם השוהה בחדר למי שאינו מעוניין בכך
וזאת, מבלי כל צורך להיכנס כלל לעצם הדיון ההלכתי, הן בדעתו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל, שיתכן שהסניפים הנוספים להיתר בתשובתו הידועה תקפים גם כאשר מדובר במעשה במתכוון ולא רק בפס"ר באינו מתכוון, והן בדעת המחמירים שהחמירו שלא לפתוח דלת מקרר אלא רק כאשר מדחס הקירור פועל, ובכל זאת לא אסרו לסגור אותו, למרות שבהכרח מעשה הסגירה תקדים את פעולת הניתוק, וזאת כפי הנראה מכח סברות הלכתיות יסודיות נוספות, שאולי אין להחמיר בגרימת ניתוק מדחס קירור, ולאו דווקא כאשר מדובר רק בפס"ר באינו מתכוון, כפי שרמזנו באותו מאמר שאליו התייחסתם, שאין כאן המקום ולא עתה השעה לעמוד עליהן ולפרטן.
בברכה מרובה
