פסחמיני בר
הכשרת מיני-בר לפסח
א. בנוגע למה שכתבתם (גיליון נ"א, עמודים 42-43) להכשיר מיני בר לפסח, יש להעיר שאם יש בליעות של זיעה [ - אדים של מנה חמה דייסא וכיו"ב] אין מועיל שטיפת הברז ברותחין [עירוי]. דהנה קיי"ל (עיין משנ"ב סי' תנא סקפ"א) שעירוי אינו מועיל להכשיר בליעה של זיעה, אלא צריך הגעלה כדין כלי ראשון. וא"א להגעיל ברז מפלסטיק [המצוי ברוב המיני ברים], וכן במציאות א"א לפרק את הברז ואת כל חלקיו [גם אם היה מברזל]. ב. מה שכתבתם שם: "במהלך ריקון המים החמים בפעם השנייה, יש למלא שתיים-שלוש כוסות חד פעמיות, ולערות מהן בעודם רותחים על הברזים והפיות ועל כל סביבתו החיצונית של המכשיר". 1. לאיזה צורך יש לעשות כן, אם אין חשש של בליעות? 2. כוסות אלו הם רק כלי שני. אשמח לקבל מענכם. יישר כח בהערכה רבה נחום פ. אלעד
תשובת רבני המכון:
שלום וברכה
א. הנה ברור כי בליעות של זיעה בוודאי לא חמירי טפי מבליעות של רוטב ממש.
אלא שהמ"ב שציינת לדבריו מיירי בבליעות של זיעה בכיסוי הקדירה שנבלעו בתוך כלי ראשון שע"ג האש, דלא מהני להם הכשר בעירוי מכ"ר, כשם דלא מהני הכשר כה"ג לכלי ראשון שע"ג האש שבלע מהאוכל שמתבשל בתוך הרוטב שבקדירה.
אבל זיעה שאולי עולה מכלי שעירו לתוכו מכ"ר, שזו כבר זיעה שעולה מכ"ש, ויתכן שאינה מבליעה כלל, וגם אם היא מבליעה הרי בוודאי שאפשר להכשירה בעירוי מכ"ר, דגם אם היה הכלי בולע מרוטב ע"י עירוי מכ"ר, וכ"ש מכלי שני, היה אפשר להכשירו בעירוי מכ"ר, דכבולעו כך פולטו, וממילא כ"ש שניתן להכשיר בכה"ג חשש בליעות של זיעה, דבוודאי לא חמירי טפי וכנ"ל.
ב. לכשתידוק תשכח ששתי השאלות ששאלת תלויות זו בזו, באופן ששאלה אחת מיישבת את השניה, דכבולעו כך פולטו, וכשם שכל חשש הבליעה היא אך ורק מכח כ"ש ותו לא כך ההכשרה יכולה להיעשות לכתחילה באמצעות עירוי מכ"ש, ודו"ק היטב.
בברכת שבוע טוב ופסח כשר ושמח
