הרטבת פלסטר עשוי בד בשבת

שלום וברכה ככל שלא מתכוונים בהרטבתו לשם ניקויו בכל דרך שהיא, אלא שהוא נרטב ממילא כתוצאה מנטילת ידיים וכיו"ב, אין לחוש בזה משום מלבן, מכוח שלוש סיבות: א. כמו שהזכרת עפ"י מש"כ הרמ"א (או"ח, סי' שב ס"י) "דלא אמרינן שריית בגד זהו כיבוסו בכה"ג, דאין זה רק דרך לכלוך", והוא כדעת ר"ת (תוס' שבת קיא: בהמשך ד"ה האי מסוכרייתא) וההולכים בשיטתו. ועי' במש"כ המ"ב (שם, סקנ"א) ובביאה"ל (שם, ד"ה דלא אמרינן). ב. כפי הדיעה הראשונה שהובאה בדברי הרמ"א (שם, ס"ט) דבגד נקי שאין עליו לכלוך מותר לתת עליו מים מועטים, והמג"א (שם, סי"ט) הוסיף דבדבר שאינו מקפיד על מימיו שאין בו חשש סחיטה שרי גם במים מרובין, והו"ד בשו"ע הרב (שם, סכ"א) ובמ"ב (שם, סקמ"ז). והר"ז כדעת ר"י (תוס' שבת שם) וההולכים בשיטתו. ועי' בביאה"ל (שם, סוד"ה שיש) שהביא בשם א"ר שדעת רוב הראשונים כדיעה זו, וכ"כ עוד הביאה"ל (סי' שכ סי"ח, סוד"ה טוב להנהיגם) דדעת רוב הפוסקים דבבגד שאין בו לכלוך לא אמרינן שרייתו הוא כיבוסו. ועי' במג"א (סי' שב סק"כ) שנתינת מים על בגד נקי דרך לכלוך שרי לכו"ע. והו"ד בשו"ע הרב (שם, סכ"א) ובמ"ב (שם, סקמ"ח). ג. יעויין היטב בביאה"ל (סי' שיט, ד"ה משום ליבון) מה שהביא בשם תוספת שבת, שעולה מזה שכל בגד שאינו עומד כלל לכיבוס, ואין לו כל ענין ותועלת מכיבוסו, אין בו משום מלבן. ועי' היטב גם במש"כ המ"ב (שם, סקנ"ט) ובשעה"צ (שם, סקנ"ב). אשר מכוח כל שלוש הסיבות האמורות אין לחוש כלל להרטבת הפלסטר במים בשבת. בברכה מרובה