בשר בחלבשואב שוטףגרמא

חשש בישול בשר בחלב בשימוש במכשיר שואב-שוטף

רצינו לשואל לגבי שימוש במכשיר שואב-שוטף. קיימים היום בשוק מכשירים הפועלים באמצעות חום גבוה מאוד, הן בכך שמנקים את עצמם בניקוי עצמי בחום של 85 מעלות ומעלה והן בכך שיש כאלה שמנקים את הרצפה בקיטור בחום של מעל 100 מעלות. רצינו לדעת האם יכולה להיות בזה בעיה של "בשר בחלב" מאחר והמכשיר עובד עם חום גבוה, ושוטפים איתו את כל הבית ויש על הרצפה לכלוכים גם בשריים (כגון מרק בשרי שנשפך) וגם חלביים (כגון שוקו, גבינה וכו') - אצלנו בבית (בית עם ילדים קטנים ב"ה) הדבר מצוי כל הזמן באופן קבוע - ולכן יוצא שמנקים (בוודאות!) בשרי וחלבי בזה אחר זה. - האם זה מותר? - האם יש הבדל אם מנקים איתו באותו היום בשרי וחלבי? - האם הרצפה בולעת , ואם כן האם זה בעיה לנקות עם מכשיר כזה את הרצפה? - האם המכשיר עצמו בולע ואם כן האם יש בעיה להפעיל את תכנית הניקוי העצמי הפועלת בחום גבוה? - האם יש הבדל בין סוגי המכשירים? נשמח לקבל תשובה מדויקת והסבר מפורט בנושא. תודה רבה. רחלי ב. אשדוד

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה בראשית הדברים ברצוננו להתנצל על האיחור היחסי במשלוח התשובה, בשל עומס הפניות בשאלות הלכתיות דחופות שהזמן גרמא, מענייני דיומא של חג השבועות הסמוך לשבת, וספיחים נלווים לזה גם בימים שמיד לאחר החג, ואתכם הסליחה. למרות שאולי לא ניסחתם נכונה כ"כ את השאלות, הרי שלמעשה מדובר אכן בשאלות לא פשוטות בעליל, שעל פניהן עלולות אולי להיות כרוכות לעיתים באיסור תורה ממש מצד איסור בישול בשר וחלב יחד, שהוא איסור תורה כשלעצמו גם כאשר אין לו כל מטרה נוספת (וזאת מלבד איסור אכילת בשר בחלב ואיסור ההנאה מהם כשנתבשלו יחד, שגם הם איסורי תורה), וזאת במקום שיש לחוש שהמכשיר שואב ואוסף שיירים של בשר ושל חלב ביחד, והוא פועל באותה שעה בקיטור בטמפרטורה גבוהה מאוד, שהיא ללא ספק טמפרטורת חום שיש בה כדי לבשל, ובנוסף לכך יש לחוש שלאחר מכן כאשר המכשיר פועל מעצמו בשטיפה עצמית של חלקיו בחום גבוה מאוד הוא גם מבשל יחד את שיירי הבשר ואת שיירי החלב שאולי נותרו בו. קשה להאריך יתר על המידה בכל הצדדים ההלכתיים, שהם רחבים מיני ים, וגם קשה להשיב בפרוטרוט על כל סדרת השאלות שהצגת בפנינו, מה גם שהתשובות משתנות בהתאם לנסיבות. לפיכך נשתדל לתמצת תחילה בקצרה את הצדדים ההלכתיים בצורה ברורה ושווה לכל נפש, ולאחר מכן להציג את המסקנות ההלכתיות העולות הלכה למעשה, בצורה מפורטת למדי, באופן שאם תרצו תוכלו ללמוד ולדלות מתוכן כיצד יש לנהוג בכל סיטואציה שהיא. מאחר שביקשת "לקבל תשובה מדוייקת והסבר מפורט בנושא" אנו מניחים כי יש בסביבתך הקרובה יהודי בר אוריין שיודע ומבין את הצדדים ההלכתיים, ולכן הרשינו לעצמנו לכתוב גם במראי מקומות ובשפה תורנית המובנת בעיקר לבני תורה יודעי ספר. א. כל החשש הוא רק בשאריות של בשר בהמה או תבשילי בשר בהמה שעלולות להתערב ולהתבשל עם שיירי חלב או מוצריו, אבל ככל שמדובר בשיירי בשר עוף, שאסור אמנם מדרבנן לאוכלו יחד עם חלב ומוצריו, אין עליהם איסור בישול בשר בחלב, כפשטות דברי השו"ע (יו"ד, סי' פז ס"ג): "ובשר חיה ועוף אפילו בחלב טהורה מותר בבישול ובהנאה, ואף באכילה אינו אסור אלא מדרבנן", וכמו שהעלה הש"ך (שם, סק"ד), וכ"כ החכ"א (כלל מ ס"ג) להלכה, וכ"ה גם במ"ב (סי' רסד סוסק"ד): "אם לא בשומן עוף דקיי"ל דאין בו משום בישול והנאה" יעויי"ש. וע"ע במש"כ הערוה"ש (יו"ד שם, ס"ט, במוסגר): "ותמיהני על הפרמ"ג במשב"ז סק"א ובשפ"ד סק"ב שיש לאסור בבישול מפני מראית עין ע"ש, מנ"ל לחדש דבר נגד אבות העולם, ובוודאי דכל בשר בחלב דרבנן מותר בבישול ובהנאה". ועוד יש לציין למה שנתבאר בדברי הש"ך (שם, סק"ז) והחכ"א (שם, ס"ד) דכל שהבישול אינו לצורך אכילה אין לחוש בו גם למראית העין. ב. גם כאשר מדובר בבישול של שאריות בשר בהמה עם שיירי חלב ומוצריו הר"ז בדרך-כלל כמויות קטנות שאין בהן כשיעור כזית, וקיי"ל שאין חייבים על כך מלקות אא"כ מבשלים לפחות כשיעור כזית משניהם יחד, כמבואר בדברי הרמב"ם (פ"ט מהל' מאכ"א ה"א). אלא שנסתפקו גדולי האחרונים (ראה: פמ"ג, בפתיחה להל' בשר בחלב; יד אפרים, יו"ד סי' פז, בקיצור הלכות שבסוף הסימן, אות ב; מנ"ח, צ' צב; אמ"ב, דיני בב"ח ותערובות, סי' ב) אם כשמבשלים פחות משיעור כזית משניהם יחד יש בזה איסור תורה מדין 'חצי שיעור' דחזי לאיצטרופי או שאינו אסור אלא רק מדרבנן. ג. בכל מקרה, פעולת הבישול כתוצאה מהניקוי בקיטור, וכ"ש השטיפה העצמית, דינן מן הסתם כ'אינו מתכוון', וגם בבתים בהם יש ילדים שמלכלכים ושופכים על הרצפה הן ממאכלים בשריים והן ממאכלים חלביים קשה להגדיר זאת כ'פסיק רישא'. ד. במקרים רבים ניתן גם להניח שבכמות הלכלוך והפסולת הנשאבים והנשטפים באמצעות המכשיר, יחד עם המים, יש שישים כנגד הכמות המזערית מן הסתם של שיירי מאכלי הבשר ושיירי החלב ומוצריו גם יחד. ה. יתכן גם שפעולת הניקוי באמצעות הקיטור החם דינה רק כעירוי מכלי ראשון, שיש מן הפוסקים (ראה: הגה' יד אברהם, יו"ד שם, ס"א, ד"ה שאינו אסור) הסוברים שאינו דרך בישול שאסרה תורה. ולענין פעולת השטיפה העצמית המתבצעת אוטומטית מעצמה לאחר סיום פעולת השאיבה והשטיפה יש לדון אותה כגרמא ותו לא. ו. יש (ראה: שו"ת דובב מישרים ח"א, סי' ל; שו"ת הר-צבי, חיו"ד, סי עט; שו"ת יביע אומר ח"ז, יו"ד, סי' ה; ועי' גם במש"כ הדרכ"ת יו"ד שם, סקי"א) שרצו לצרף להלכה, יחד עם צירופים נוספים, את הסברא שאפשר שאין איסור בשר בחלב בכ"מ שהבישול אינו לצורך אכילה ואין דעת המבשל שיאכלו ממנו, וזאת עפ"י דברי הכס"מ (פ"א מהל' טומאת מת ה"ב, בתו"ד): "א"נ דמשמע שלא אסרה תורה לבשל אלא כדי שלא יבוא לאכול". לאור האמור נראה להורות הלכה למעשה כדלהלן: 1. ככל שהחשש הוא רק על שיירי בשר עוף ותבשילי בשר עוף יחד עם שיירי חלב ומוצריו אין צורך לחוש כלל, ומותר להשתמש כרגיל במכשיר שואב-שוטף גם בקיטור ובשטיפה עצמית במים חמים. 2. במידה וידוע שקודם פעולת הניקוי במכשיר אכלו בבית הן בשר בהמה או תבשילי בשר בהמה והן חלב ומוצריו, וקיים חשש סביר שהרצפה מלוכלכת משיירי שני המינים, למרות שלא ניתן לאסור זאת, והמיקל בזה יש לו על מה לסמוך, יש מקום לבעל נפש להחמיר על עצמו במקרה זה שלא להפעיל את פעולת הניקוי בקיטור חם. ולענין השטיפה עצמית המתבצעת לאחר מכן באופן אוטומטי במים חמים מאוד, הרי שאם ניתן לבטל זאת, או לבצע זאת במים קרים, ראוי לעשות כן, ואם לאו, ניתן לסמוך על כך - בצירוף כל הסברות האחרות - שפעולה זו מתבצעת רק בדרך גרמא. 3. לאחר שניקו את הבית משיירי בשר (בהמה) לבד או משיירי חלב לבד וגם המכשיר עבר כבר ניקוי ושטיפה עצמית, אין כל מניעה להשתמש בו לאחר מכן שוב לניקוי משיירי המין השני, ובוודאי לאחר שחלפו כבר 24 שעות מעת הניקוי הקודם. בברכה מרובה