טיפול רפואי בשיטת 'שלושת המימדים'

שלום וברכה השאלה הקצרה אותה העלית במייל ששלחת, ובהמשך לכך בשיחה הטלפונית עמי, היא שאלה לא פשוטה כלל, הכרוכה בכמה שאלות הלכתיות, ומתוכן מן החמורות ביותר. מדובר בשאלה שכבר עסקו בה רבים, בצורה כזו או אחרת, כאשר זה אומר בכה וזה אומר בכה, ואנסה להסביר בכמה משפטים את ההתלבטות הקשה בנושא זה, למרות שמטבע הדברים לא כאן המקום להיכנס ולהרחיב לא בפרטי המציאות המורכבת ולא בצדדים ההלכתיים הנרחבים. חשוב לדעת, כי ככל שמדובר בטיפולים אלטרנטיביים ו/או רפואה משלימה, גם כאלה שהרפואה הקונבנציונלית לגמרי לא מכירה בהם או מכירה בהם רק באופן חלקי, אשר אמורים לפעול על המטופל באופן פיזיולוגי, כמו למשל רפלקסולוגיה/דיקור סיני וכיו"ב, או באופן ביולוגי, באמצעות צמחי מרפא למיניהם/הומאופתיה/פרחי באך וכיו"ב, אין בהם כל שאלה הלכתית, שכן מבלי להתייחס כרגע ליעילות הטיפולים הללו ולתוצאותיהם הרפואיות - שגם הם לא מוסכמים על הכל, כאשר כמובן יש הבדלים בין סוגי הטיפולים שהזכרתי ודומיהם, שאינם דומים כלל זה לזה, ולא ניתן לכלול את כולם כאחד לחיוב או לשלילה - הם פועלים, או אמורים לפעול, באופן טבעי כביכול על גוף המטופל ומערכותיו, בכל שיטה לפי דרכה, באופן שאינו מעורר כל שאלות הלכתיות שהן, והטיפולים הללו אינם שונים במהותם לענין זה מכל טיפול רפואי קונבנציונלי אחר. השאלה ההלכתית היחידה העלולה להתעורר היא האם מותר לו לאדם לפנות לטיפולים כגון אלו במקרים הגובלים בפיקוח-נפש, כתחליף או במקביל לטיפולים קונבנציונלים, ובאלו מקרים ועד כמה הדבר מותר או אולי מחוייב. וכבר התייחס לכך אאמו"ר הגאון זצ"ל בתשובה הלכתית שהתפרסמה בספרו שו"ת 'מעשה-חושב' (ח"ג, סי' ו), אך אין זה מעניננו כעת. שונים לגמרי הם הטיפולים בשיטת 'שלושת המימדים' או בשיטת 'מוח אחד', אשר ביסודן הן אותה שיטה, וכן טיפולים בשיטות אחרות שמקורן אף הן בקינסיולוגיה, שבהם מתחבר כביכול המטפל לנפש המטופל, ובאמצעות דרכים שונות, כמו לחיצה על שרירים, הוא מצליח להגיע אל התת-מודע של המטופל, משם הוא שואב את שורשי הבעיות שלו ובהתאם לכך מתאים את הטיפול בו. שיטות טיפול אלו מקורן במזרח הרחוק, שם נפוצה כידוע עבודת אלילים כפשוטה, מכל הסוגים ומכל המינים, וכן שימוש בכוחות או בשמות טומאה, שיש בהם ממש או שאין בהם ממש [וכפי שנהוג לציין בהקשר זה למה שאמר הכתוב בסו"פ חיי שרה (בראשית כה, ו) "ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וישלחם... קדמה אל ארץ בני קדם", שעל כך תרגמו התרגומים (שם): "קידומא לארע מדינחא" (- לארץ המזרח), וכבר אמרו חז"ל (סנהדרין צא. וכ"ה בפירש"י עה"ת שם): "מאי מתנות? ארחב"א: מלמד שמסר להם שם טומאה"], כך ששיטות הטיפול הללו העלומות קצת שמקורן משם מעוררות בהחלט חשדות מובנים, וזאת מלבד שאלות הלכתיות אפשריות נוספות, כמו של כישוף, או 'דרכי האמורי' ועוד. כאמור, כבר הופיעו ויצאו לאור במהלך עשרים השנים האחרונות חיבורים רבים יחסית, מקיפים יותר או מקיפים פחות, באשר להתייחסות ההלכתית לטיפולים כגון אלו, כאשר יש שהתייחסו גם לשיטות טיפול נוספות כמו 'רייקי', ובעיקר לשיטת 'המטוטלת' הנפוצה מאוד, וכמספר החיבורים כך כמעט גם מספר הדיעות, כשכל אחד מסתייע לדעתו גם בשמועות ובהוראות מפיהם או משמם של גדולי ההוראה זצ"ל ויבלחט"א. יש ששוללים את כולם לחלוטין מכל וכל, אם מתוך שאולי אינם יודעים להבחין ביניהם ומנקודת מבטם הכל אחד הוא, ואם מתוך שכך עלה בידם לאחר הבירור שעשו. יש שמתירים את הטיפול בהם וממעיטים לגמרי בחומרת החששות. לעומתם יש שנוטים להבחין בין סוגי טיפולים מותרים לסוגים אחרים האסורים לשיטתם, ויש שמתירים להזדקק לטיפולים שכאלה רק בתנאים ובהגבלות מסויימות. כמה מהם גם ניסו ללמוד ולחקור אחר שיטות הפעולה של הטיפולים והמטפלים, וגם ביניהם הדיעות חלוקות, לעיתים מן הקצה אל הקצה. חלק מהקושי נעוץ בכך כי חלק גדול מהמטפלים אינם ששים, בלשון המעטה, לשתף אחרים בשיטות הטיפול, ולא פעם גם המטפלים בעצמם אינם יודעים או אינם מודעים למשמעות הדברים. גם אני כשלעצמי אינני מתיימר כלל ועיקר להכיר את כל שיטות הטיפול לעומקן לפרטי פרטים, אך סבורני כי 'גבולות הגזרה' ידועות ומוכרות לי פחות או יותר, הן מבחינת המידע המדוייק שניתן להשיג ועד כמה אפשר לסמוך עליו לכאן או לכאן, והן מבחינת המידע הנדרש כדי להורות כיצד יש לנהוג בנושאים אלו לפי דרך התורה וההלכה, והיכולת לתת כלים וכללים הלכה למעשה באמצעות המידע הקיים. משכך, מאחר שאנחנו מהלכים כאן 'על חבל דק' בשאלות חמורות וכבדות משקל, הרי שלדעתי במקרים רגילים שאינם קריטיים במיוחד והרפואה הקונבנציונלית נותנת להם מענה מתאים, אין לנו להכניס עצמנו במשעול צר שכזה, וראוי מאוד להימנע לחלוטין מלהזדקק לכל טיפול רפואי מסוגים אלו, שאמור לתקשר עם נפש המטופל ולדלות ממנו כביכול את הלא-מודע, גם אם יש מי שמדווחים על הצלחות שונות בבעיות הרפואיות שבהן רוצים לטפל ואותן אמורים לפתור. בכלל זה, לשם דוגמה גרידא, טיפול בילדים עם בעיות של קשב וריכוז, או בעיות של היפראקטיביות וכיו"ב, אשר הוריהם מעדיפים מסיבות שונות לפנות לטיפולים מסוגים אלו במקום לטפל בהם באמצעים קונבנציונליים, כמו באמצעות ריטלין או תכשירים רפואיים יעילים אחרים. וכבר מילתנו אמורה, בהזדמנויות שונות ובהקשרים אחרים, כי משום מה נוצר רושם שדווקא אותם ה'חכמים' בעיני עצמם, המפקפקים ומתנגדים לשימוש בתרופות קונבנציונליות, שתועלתן בדוקה ומנוסה, כמו גם התנגדות גורפת או חלקית למתן חיסונים כאלה ואחרים, מתוך התבססות על תיאוריות קונספירטיביות שונות, המתייחסות לכך כאינטרסים של בעלי הון גרידא במקרה הטוב, או במקרה הגרוע יותר כ'מזימה שטנית' עולמית של המעוניינים לדכא את הנמרצים ביותר ההיפראקטיביים וכיו"ב, הם לרוב, למרבה הפלא, אותם אלה המאמינים ונוהים אחרי כל מיני רופאי אליל למיניהם ו/או מאמינים בלב שלם בכל מיני סגולות מפוקפקות שאין להן שום מקור, וד"ל. לעומת זאת, המקרים בהם ניתן לשקול בכובד ראש, בתנאים מסוימים מאוד כדלהלן, - תוך התייעצות עם רב מורה הוראה מובהק ופוסק הלכה, אשר מכיר הן את מכלול השאלות ההלכתיות הכרוכות בכך והן את הנפשות הפועלות, המטפל והמטופל גם יחד - את ההזדקקות לשיטות הטיפול שהזכרנו, הם באופן עקרוני שניים: האחד - מחלות כרוניות קשות, הגורמות לחולים יסורים וסבל רב ופוגעות מאוד באיכות החיים שלהם, גם אם אינן מסכנות חיים ממש, כאשר הרפואה הקונבנציונלית קצרה ידה מלהושיע ולתת מענה לאותם חולים, אם ברפואתם ואם בהקלה משמעותית על סבלם, והשני - חולים סופניים במחלות חשוכות מרפא, שהרפואה הקונבנציונלית כבר התייאשה מהם ו'הרימה ידיים', במידה שהמטפלים בשיטות טיפול אלו מציעים טיפולים שיכולים לסייע להם בהארכת חיים ויש הוכחות להצלחות הטיפולים. מובן מאליו שגם בכל מצב רפואי מורכב וקשה הדומה ביסודו לאחד משני המקרים העקרוניים שהצגנו, גם אם הוא אינו מתאים בדיוק לאותם מקרים ואינו נכלל בהם ממש, ניתן לשקול את הטיפול בשיטות אלו, ככל שהרפואה הקונבנציונלית אינה נותנת כל מענה למצבים אלו, וזאת בכפוף לכל ההסתייגויות, ההגבלות והתנאים, המוזכרים כאן. האפשרות לטיפול בשיטות אלו מותנית בתנאים הבאים: 1. הטיפול יתבצע רק בהשתתפות פיזית של המטפל/ת והמטופל/ת בכפיפה אחת, תוך שימוש באמצעים פיזיים, כמו לחיצה על השרירים, ובשום פנים ואופן לא בטיפול מרחוק בכל דרך שהיא. 2. הטיפול יתבצע על-ידי מטפל/ת ירא/ת שמיים אמינים וישרים, שהם גם נבונים ומבינים דבר מתוך דבר, אשר ניתן לסמוך עליהם ועל דברתם בכל האמור להלן. 3. המטפל/ת יצהירו כי לפי כל הידוע להם ולפי הבנתם המקצועית לא נתקלו במהלך לימוד שיטות הטיפול באלמנטים שונים, מכל סוג שהוא, שיש בהם כדי להחשיד שמדובר באלמנטים של ע"ז/כישוף/כוחות טומאה/דרכי האמורי, ואדרבה הם כשלעצמם סבורים ומבינים כי מדובר בדרכי טיפול מקצועיות שניתן להבינן גם באמות מידה מדעיות. 4. הם לא משתמשים לא במעשה (סמלים/אייקונים וכיו"ב) לא בדיבור (מנטרות/לחשים וכיו"ב) ואפילו לא במחשבה בעלמא בכל דבר שהם אינם יודעים את פשרו ואינו מובן על ידם מבחינה מקצועית, כאשר כל דבר שכזה עלול להיות כרוך רח"ל באחת או יותר מהשאלות האמורות מעלה, עם עדיפות ברורה לאותם מטפלים שהחליפו הכל, הן בדיבור והן במעשה, ובוודאי גם במחשבה, לסמלים ולחשים וכיו"ב עם משמעות יהודית ברורה ביותר. 5. הם מאמינים באמונה שלמה כי ה' אלוקינו ה' אחד ואין עוד מלבדו ית"ש אפס זולתו, והם משננים זאת לעצמם בדיבור או במחשבה גם במהלך הטיפול. 6. גם כאשר הם עוסקים כביכול ב'העברת אנרגיה' וכדומה ממקורות שונים, באמצעות פעולות שונות ו/או באמצעות ריכוז מחשבה, הם אינם משתמשים לצורך כך במעשים/דיבורים/מחשבות שעלולים להיות כרוכים באחת או יותר מן השאלות הנ"ל, ואדרבה הם משננים לעצמם באותה העת שוב ושוב, ללא כל היסח הדעת, כי אין שום כח בעולם מלבד הבורא ית"ש, מקור כל הכוחות עילת העילות וסיבת כל הסיבות, והכל מכוחו שלו. 7. ככל שאחד מהסעיפים הקודמים אינו מתקבל לגמרי ע"י המטפל/ת, מכל סיבה שהיא ובכל תירוץ שהוא, הדבר אמור להחשיד ו'להדליק נורה אדומה', ויש להתרחק מהם בכל מקרה. הדברים הנ"ל מבוססים בין היתר גם על תשובתו ההלכתית של אאמו"ר הגאון זצ"ל בספרו שו"ת 'מעשה חושב' (ח"ז, סי' יא) אודות ריפוי בשיטת 'רייקי'. לסיום, אני מתנצל על האיחור היחסי במשלוח התשובה, שעקב עומס הפניות ההולך וגובר וזרם השאלות ההלכתיות הבלתי פוסקות נאלצתי לכתוב אותה לסירוגין, פרקים פרקים, בין גברא לגברא, וסיימתי אותה רק הלילה מוצש"ק לסדר "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל". בברכת שבוע טוב ומבורך ורוב נחת דקדושה מבנך הי"ו הרב אברהם משה הלפרין ראש המכון