הכשרת מיני-קיטשן בשרי שהשתמשו בו בטעות לחלבי

שלום רב לאוהבי תורתך מכשירי המיני-קיטשן, הפועלים ברמות טמפרטורה שונות, בהתאם לנדרש, באמצעות בקרה תרמוסטטית, פועלים בדרך-כלל בטמפרטורה הנעה בין 70 מעלות צל' (הטמפרטורה הנמוכה ביותר) לבין 210 מעלות צל' (הטמפרטורה הגבוהה ביותר). לעומת זאת, מכשירי המיני-קיטשן (או חליפי וחיקויי מכשירים אלו) הפשוטים, הפועלים ברמת טמפרטורה אחידה, אינם יכולים כלל להגיע לרמה של 210 מעלות צל' ואפילו לא קרוב לרמה זו. בהנחה ששאלתכם מכוונת מן הסתם למכשירים מן הסוג הראשון, אותם ניתן להביא לרמת חום של 210 מעלות צל', הרי - מחד גיסא - ניתן היה בהחלט לדון את רמת החום המקסימלית שלהם כרמת חום מספקת המועילה ל'ליבון קל', ששיעורו הוא "שנתלבן כל-כך שקש נשרף עליו מבחוץ", כמבואר בדברי הרמ"א (או"ח, סי' תנא ס"ד), וכמש"כ המ"ב (שם, סקל"א): "ר"ל שאם ישימו עליו קש מצד חוץ ישרף הקש מכח הליבון", ולמרות שבדרך-כלל מקובל אצלנו להורות כי רמת חום של 220 מעלות צל' היא כבר ללא כל ספק ברמת חום השווה ל'ליבון קל', שכן הדבר תלוי לעיתים בסוג החומר, עוביו וקשיחותו, אבל במקום הצורך בוודאי ניתן היה להסתפק גם בחום של 210 מעלות צל'. מה גם, שלדעת הרבה מגדולי הפוסקים ניתן להסתפק מעיקר הדין ברמת חום ש'היד סולדת בו משני עבריו' להחשיבה כשיעור 'ליבון קל', כמו שנזכר בדברי הט"ז (שם, סק"ח) ובדברי המג"א (שם, סקכ"ד), והו"ד בגיליון הגרעק"א (שם ס"ד, ע"ד הבאה"ג אות ל), וכ"ה להלכה בשו"ע הרב בכמה מקומות (שם ס"י, סט"ז, סי"ט, סל"ח במוסגר וס"ע). אך לאידך גיסא, במקרה זה שעליו אתם שואלים, הרי מלבד מה שיש מקום לדון בכמה שאלות בנוגע לעצם ההכשרה ע"י 'ליבון קל', הן בשל החומר ממנו הוא עשוי והן בשל האפשרות (או אולי יותר נכון חוסר האפשרות) לנקות היטב את כל פינות המכשיר והחיבורים שלו בצירים וכיו"ב משומנים ושיירי מאכל בעין, יש לנו לדון על מכשיר זה, אשר משתמשים בו ברוב המקרים במאכלים יבשים, ללא כל רוטב, המונחים ישירות באופן גלוי על דפנות המכשיר ולא בתוך כלי או כיסוי כל שהוא, האם בכלל ניתן להסתפק ב'ליבון קל' או שאולי צריך 'ליבון חמור' שבוודאי לא ניתן להגיע אליו במכשירים אלו. שכן גם אם מכשיר המיני-קיטשן הבשרי היה נקי מכל שאריות בשריות בשעה שהשתמשו בו לחלב (או להיפך), אלא שהיה בן יומו, שהשתמשו בו בבשרי בתוך 24 שעות שקדמו לשימוש החלבי (או להיפך), הרי הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים אם בליעות של בשר וחלב בזה אחר זה, כאשר לא נתבשלו בו זמנית בעת ובעונה אחת, דינם כ'היתירא בלע' או כ'איסורא בלע'. אשר דעת שו"ע הרב (או"ח, סי' תנא סי"ג, בהגהה) והחוו"ד (יו"ד, סי' צג, ביאורים סק"ב) שבליעות של בשר בחלב שנבלעו בזה אחר זה דינן כ'היתירא בלע', וממילא די להכשירן ב'ליבון קל', ועי' גם בנקה"כ (יו"ד שם, ע"ד הט"ז סק"ב) דמשמע כן מתוך דבריו. אולם דעת הפמ"ג (או"ח, סי' תסא, בא"א סק"א) היא שדינן כ'איסורא בלע', שאם נבלעו ישירות ע"י האור (ובנדו"ד באמצעות גוף חימום חשמלי לוהט) ללא אמצעי של מים או רוטב צריך 'ליבון חמור' כדי להכשירן, כך שבמקרה עליו שאלתם לדעתו ודאי לא ניתן להכשיר את המכשיר, שהחום אליו הוא יכול להגיע רחוק מאד מאד מחום של 'ליבון חמור' אפילו לדיעות המקילות ביותר בשיעור חום זה. ועי' בשו"ת מהרש"ם (ח"ב סי' מב, וח"ז סי' טז) ובשד"ח (אס"ד, מערכת ה, אות יז) ובכה"ח (או"ח, סי' תנא סק"ע) שדנו בזה והביאו עוד דיעות לכאן ולכאן לגבי בליעות בשר בחלב בזה אחר זה אם דינן כ'היתירא בלע' או כ'איסורא בלע', ואכמ"ל. ובר מן דין, הרי בדרך-כלל כאשר המכשיר מיועד לבשרי בלבד או לחלבי בלבד נשארים בו תמיד קצת שאריות ו/או שומנים בעין דבוקים לדפנות של המין שבו משתמשים בקביעות, וכאשר השתמשו בו בטעות למין האחר לא תמיד יש שישים במין האחר כנגד השאריות שבמכשיר, כך שכשבישלו או חיממו בו בישלו באותה שעה בשר בחלב גם יחד, אשר באופן זה אם הם היו יבשים ללא שום רוטב הר"ז לכו"ע כ'איסורא בלע' שלא ניתן להכשירו אלא ב'ליבון חמור'. לפיכך נראה שבאופן כללי אין להתיר להכשיר את המכשיר כאשר השתמשו בו אפילו פעם אחת בטעות למין אחר, מבשר לחלב או להיפך, ורק במקרים מיוחדים ניתן אולי להתיר זאת, הכל לפי עיני המורה ושיקול דעתו לאחר שיחקור היטב על פרטי המקרה, אם יודעים שהמכשיר היה נקי בעת השימוש בו, ועכ"פ ניתן לקבוע שהיה במין האחר שהשתמשו בטעות שישים כנגד השאריות ו/או השומנים הדבוקים על דפנותיו, ואולי גם כדאי וצריך לברר אם לא היה בן יומו, וכל כיו"ב על-פי מה שכתבנו לעיל. מצו"ב הבטאון החודשי של המכון לחודש שבט תשפ"ד, שם בעמודים 15-16 התפרסמה תשובה הלכתית דומה בנוגע להכשרת טוסטר כריכים. ביקרא דאורייתא ובברכת שבת שלום ומבורך שנזכה כולנו לראות בקרוב בנחמת ציון וירושלים