חיישנים רפואיים ו'שעון חכם' בשבת‏

שלום וברכה‏ ‏במענה לשאלותיך:‏ 1. באשר לחיישנים הרפואיים - כתבת אמנם בכותרת הנושא כי מדובר "עבור אדם בריא". אך לא ציינת מה הצורך לאדם בריא בבדיקות וניטורים כגון אלו, האם במסגרת רפואה מונעת מקיפה ביותר או שמא כדי לשלול חשש מסוים לבעיה רפואית.‏ למעשה, ככל שמדובר בניטור של רמות גלוקוזה בדם וכיו"ב מותר לעשות כן ללא כל חשש ולחבר את החיישן לגוף בימות החול, גם אם הוא ימשיך להיות שם גם בשבת, כל עוד אין כל צורך לגעת ולטפל בו כלל במהלך השבת.‏ אולם כאשר מדובר במכשירי מעקב וניטור של פעילות קצב ופעימות הלב (ואולי גם פעילות המוח) וכיו"ב אולי יש קצת מקום לדון בזה (ראה: שו"ת 'מעשה-חושב ח"ב, סי' ב), ולכן אם קיים צורך רפואי כלשהוא (אפילו רק למטרת שלילת חשש של בעיה מסוימת), שבגינו המליצו על כך הרופאים, אין כל צורך להחמיר בזה, וניתן בהחלט להשאיר את המכשירים המחוברים כבר לגוף מערב-שבת, אבל אם עושים זאת אך ורק למטרת רפואה מונעת ותו לא, ללא כל סיבה ו/או המלצה רפואית מיוחדת, מן הראוי להימנע מכך, ולמצוא את דרכי הבדיקות האפשריות בימות החול בלבד.‏ 2. באשר לשימוש קבוע ב'שעון חכם' בשבת - באופן עקרוני, דעתנו היא תמיד שיש להימנע מענידת שעונים כאלה בשבת, במיוחד כאשר יש לעונד השעון עניין ותועלת מן הנתונים הנאגרים בו, כפי שתוכלו לקרוא בבטאונים המצו"ב.‏ יחד עם זאת, במקרים בהם יש בכך צורך רפואי גדול, למי שמוגדר בהלכה לכה"פ כחולה שאין בו סכנה, ניתן להתיר זאת, אך רצוי, באם אפשר, שהמשתמש יענוד אותו כשעון לכל דבר, ולא יהיה מודע לאפשרויות אגירת הנתונים והמעקב הגלומים בו, ולצמצם את קבלת הנתונים רק למידע נצרך באמת או ללחצן מצוקה.‏ ‏מצו"ב:‏ 1.‏ ‏הבטאון החודשי של המכון לחודש טבת תשפ"ה, שם בעמודים 42-44 התפרסם מקבץ של כמה תשובות הלכתיות על שימוש בשבת בהולטר לב או מכשירי ניטור אחרים ללב.‏ 2. הבטאון החודשי של המכון לחודש תמוז תשע"ט, שם בעמ' 14 התפרסמה תשובה הלכתית בנושא השימוש ב'שעון חכם' בשבת.‏ 3. הבטאון החודשי של המכון לחודש חשון תשפ"א, שם בעמ' 12 התפרסמה עוד תשובה הלכתית בנושא זה.‏ 4. הבטאון החודשי של המכון לחודש חשוון תשפ"ד, שם בעמ' 7 התפרסמה תשובה נוספת על כך.‏ ‏בברכת בריאות שלימה וכוח"ט‏